דרמה במזרח התיכון: בעוד העולם כולו נושא עיניים למתרחש ברחובותיה המדממים של איראן, נראה כי הנשיא האמריקני דונלד טראמפ קרוב מתמיד למימוש הבטחתו. הדיווחים שזרמו היום (רביעי) מעידים על תכונה צבאית יוצאת דופן: נושאת המטוסים 'רוזוולט' כבר החלה את דרכה לים סוף, מצטרפת לכוח אש משמעותי הכולל שלוש משחתות וצוללת טילים. במקביל, הדיווחים על תקיפה אמריקנית אפשרית בטווח של 24 השעות הקרובות הולכים ומתרבים, ומכניסים את האזור כולו לכוננות שיא.
השעון של טראמפ: 24 שעות להכרעה?
לפי דיווחים של סוכנות הידיעות רויטרס, גורמים אירופיים מעריכים כי התערבות צבאית אמריקנית היא כעת תרחיש סביר ביותר. גורם ישראלי ציין כי נראה שטראמפ כבר קיבל את ההחלטה העקרונית להתערב, והשאלה שנותרה פתוחה היא רק שאלת העיתוי וההיקף. בעוד בניו יורק טיימס מעריכים כי ייתכן ויידרשו עוד כמה ימים לתקיפה שתתמקד בסייבר או ביעדי ביטחון פנים, בשטח נרשמת בהלה: כוחות צבא של ארה"ב ובריטניה קיבלו הוראה להתפנות מיידית מהבסיס האסטרטגי בקטאר – הבסיס הגדול ביותר במזרח התיכון.
הפינוי, שהיה אמור להסתיים עד לשעות הערב, נתפס כצעד זהירות הכרחי מפני תקיפה איראנית מקדימה. במקביל, חיל הים האמריקני פרסם תיעודים מסיפונה של ה'רוזוולט', כשבפוסט נכתב כי "המלחים דרוכים ומוכנים". בישראל מעריכים כי אופי הפעולה המסתמן יהיה משולב: תקיפות אוויריות נגד מפקדות משמרות המהפכה, מתקפות סייבר לשיתוק מערכי שליטה, ולוחמה תודעתית שתעודד את המרי האזרחי.
"נהרות של דם": הזוועות בתוך בתי החולים
בזמן שהמעצמות מחשבות מסלול, העם האיראני משלם מחיר דמים כבד מנשוא. דיווחים מצמררים מהניו יורק פוסט חושפים כי בתי החולים בערים הגדולות, ובראשן טהרן ושיראז, הפכו לאזורי מלחמה. רופאים מקומיים מעידים על זרם בלתי פוסק של פצועים מירי חי, רובם סובלים מפגיעות בראש ובחזה. "זה לא בית חולים, אלו נהרות של דם במסדרונות", תיאר רופא מקומי את המציאות הבלתי נתפסת.
מספר ההרוגים הרשמי כבר טיפס ליותר מ-3,400 בני אדם, אך בארגוני זכויות אדם ובערוצי האופוזיציה מעריכים כי המספר האמיתי עלול להגיע לכדי 12,000 קורבנות. המשטר, שמרגיש את החבל מתהדק, לא מסתפק בירי ברחובות: ראש מערכת המשפט באיראן קרא לקיים "משפטים מהירים" למפגינים שנעצרו, בעוד שר החוץ האיראני מנסה להפנות את האצבע המאשימה כלפי ישראל וארה"ב, בטענה שהן אלו שמחמשות את המפגינים.
פאניקה בתימן ושתיקה בלבנון
הזעזועים באיראן שולחים גלי הדף לכל רחבי "ציר הרשע". בתימן, מחבלי החות'ים נמצאים לפי הדיווחים ב"פאניקה ובלבול עמוק". התלות המוחלטת שלהם במימון וחימוש איראני מעוררת בקרבם חשש קיומי, והם העלו את הכוננות למקסימום. מנגד, חיזבאללה בלבנון שומר על זהירות. לפי דיווחים, הארגון סירב לספק ערבויות שלא יתקוף במקרה של פעולה נגד איראן, אך גורמים המקורבים לו מבהירים כי אין לו כוונה להתאבד עבור המשטר בטהרן – אלא אם כן יזוהה "איום קיומי" על ההנהגה האיראנית עצמה.
בגבולות המדינה, גורמים בדלניים כורדיים מנסים לנצל את חוסר היציבות כדי לחדור מעיראק ומטורקיה, מה שמוסיף עוד לחץ על משמרות המהפכה הקורסים. טורקיה כבר הזהירה כי התערבות זרה באיראן עלולה להוביל לפיצוץ אזורי רחב.
זה הקרב האחרון?
גל המחאות הנוכחי, שהחל ב-28 בדצמבר כתגובה לאינפלציה ולמצב הכלכלי, הפך במהירות למרד גלוי נגד עצם קיומו של משטר האייתוללות. הקריאות "מוות לדיקטטור" ודרישת המפגינים להחזרת הנסיך הגולה רזא פהלווי, מעידות על כך שהפעם מדובר באירוע בסדר גודל היסטורי. בעוד שבעבר דוכאו מחאות (כמו ב-2009 או ב-2019) בתוך ימים, הפעם העם האיראני נראה נחוש יותר מאי פעם, למרות האינטרנט המושבת והדיכוי הרצחני.
טראמפ, מצדו, מבהיר כי ארה"ב לא תעמוד מנגד: "אנחנו נגיב בצורה עוצמתית אם הם יוציאו להורג מפגינים", הזהיר. כעת, כשהמשחתות בעמדה והבסיסים מפונים, השאלה היא כבר לא 'האם' – אלא 'מתי'.
