בית המשפט העליון דחה היום (שישי) את בקשת הפסלות שהגיש השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, נגד השופטת דפנה ברק-ארז. ההחלטה מאשרת כי ברק-ארז תמשיך לשבת בהרכב הדן בעתירות המבקשות להדיח את השר מתפקידו, וזאת חרף תקרית שאירעה לכאורה בין בן זוגה לבין השר יצחק וסרלאוף.
הבקשה לפסילה הגיעה על רקע אירוע שהתרחש בראש השנה האחרון בבית הכנסת "היכל משה". על פי הטענות, בן זוגה של השופטת סירב להתפלל לצדו של השר וסרלאוף, חברו למפלגה של בן גביר, ואף התבטא באמירה: "זה השר של בן גביר". בן גביר טען כי האירוע מעלה חשש כבד למשוא פנים.
"לא נשק סודי לשעת מצוא"
בהחלטתה, בחרה השופטת ברק-ארז למקד את הביקורת תחילה בעיתוי הגשת הבקשה. לטענתה, הבקשה הוגשה ב"שיהוי ניכר" – רק שבוע לפני הדיון המתוכנן, למרות שהאירוע המדובר התרחש לפני חודשים ארוכים, עוד בחודש ספטמבר.
"להתנהלות זו לא ניתן הסבר מניח את הדעת, ולאמיתו של דבר לא ניתן הסבר כלל ועיקר", כתבה השופטת והוסיפה ציטוט מהפסיקה: "טענת פסלות אינה בבחינת 'נשק סודי' שניתן לשמור לעת מצוא… אין מקום להמתין עם העלאת טענות כאמור עד למועד דיוני נוח עבור בעל הדין". השופטת רמזה כי הבקשה עשויה לשמש ככלי אסטרטגי להחלפת הרכב השופטים וכי מדובר בהליכי סרק.
דעותיו של הבעל לא מחייבות את השופטת
לגופו של עניין, השופטת דחתה את הטענה כי התבטאות פוליטית או התנהגות של בן משפחה פוסלת שופט מלדון בתיק. ברק-ארז הבהירה כי לא הייתה מודעת לתקרית בזמן אמת: "אין בידיעתי האישית דבר בנוגע להתרחשות הנטענת בעזרת הגברים", וכי למדה על כך רק מהפרסומים בתקשורת.
עוד הדגישה השופטת כי בניגוד לרושם שנוצר, משפחתה לא החרימה את בית הכנסת בעקבות האירוע: "חזרתי, יחד עם משפחתי, להתפלל בבית הכנסת פעמיים נוספות, גם בערב יום כיפור וגם ביום כיפור". השופטת אף ציינה כי הבקשה נשענת על "השערות והנחות" ועל עדויות שמיעה מצד השר וסרלאוף, ולא על עובדות מוצקות.
הקרב מול היועמ"שית נמשך
החלטה זו מצטרפת למתיחות השיא שקיימת בין השר בן גביר למערכת המשפטית. מוקדם יותר השבוע הגיבה היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, לעתירות נגד השר ואמרה כי נדרש צו על תנאי שיחייב את ראש הממשלה להסביר מדוע אינו מפטר את בן גביר.

השר לביטחון לאומי לא נשאר חייב והגיב ליועמ"שית במילים חריפות: "את עבריינית, אני לא סופר אותך". לטענת השר, כפי שפורסם בעבר, עמדתה הנוכחית של היועמ"שית היא מימוש איום מפורש שהשמיעה כלפיו, לפיו תצטרף לעתירות נגדו אם לא יקדם מינויים מסוימים במשטרה.