הורים רבים השולחים את ילדיהם לתנועת הנוער "נוע"ם" (נוער מסורתי) בטוחים שהם מקבלים חינוך לערכי היהדות והמסורת המוכרת והאהובה. אלא שמתחת לפני השטח, ומאחורי הכותרות הנעימות על "חיבור למסורת", מתגלה מציאות שונה לחלוטין: אג'נדה קונסרבטיבית מובהקת שפועלת בתוך הסניפים.
בעוד שבחומרי ההסברה הרשמיים להורים מודגשת הנאמנות למסורת היהודית, בפעילות עצמה – בשעות אחר הצהריים, בטיולים ובמחנות – נחשפים החניכים לפרקטיקות המזוהות עם הזרמים הרפורמיים והקונסרבטיביים. הדוגמה הבולטת ביותר שעלתה לכותרות היא עידוד נערות להנחת תפילין ולעלייה לתורה – פרקטיקות שרחוקות מאוד מהאופן שבו הציבור הישראלי הרחב תופס את המושג "מסורתיות".
חוסר שקיפות מול ההורים
הפער בין האופן שבו התנועה משווקת את עצמה לבין המעשים בשטח מעורר סימני שאלה כבדים בנוגע לשקיפות. במסמכי התנועה אין אזכור ברור לשינויים ההלכתיים המהותיים ולתפיסה הדתית שמועברת לחניכים. הורים שרוצים שילדיהם יספגו יהדות שורשית, מוצאים את עצמם לא פעם מול חינוך שמאתגר את ההלכה המקובלת, מבלי שקיבלו על כך גילוי נאות מראש.
"באיזו מסורת אישה מניחה תפילין?"
הנושא צף במלוא עוצמתו ברשתות החברתיות, לאחר שפורסמה תמונה של נערה מניחה תפילין במסגרת פעילות התנועה. התגובות לא איחרו לבוא, וגולשים רבים הביעו זעזוע מהשימוש במונח "מסורת" בהקשר הזה.
"באיזו מסורת בדיוק אישה מניחה תפילין?", תהו גולשים רבים, שהדגישו כי אין מסורת יהודית אותנטית שרואה בכך נורמה. הביקורת המרכזית הופנתה כלפי מה שנתפס כזלזול בקדושת התפילין וניסיון להתריס כנגד פסיקות גדולי ישראל, תחת מעטה של תנועת נוער תמימה.
מדובר בעיוות של המסורת היהודית ולא בחינוך שראוי להנחיל לבני הנוער בישראל.
