בזמן שהעיניים של כולנו נשואות לאיומים הביטחוניים המוכרים, מתחת לאף מתחולל טרור מסוג אחר לגמרי – שקט וקטלני.
בדיקת עולם קטן חושפת את הממדים הבלתי נתפסים של תופעת השלכת והבערת הפסולת הפיראטית בישראל וביהודה ושומרון, ומצייר תמונה עגומה של הזנחה רבת שנים שגובה מחיר כבד בחיי אדם.
מדינה בתוך ענן עשן
המספרים קשים לעיכול: כ-1.3 מיליון טון אשפה מושלכים מדי שנה בשטחים פתוחים, כשהם מתפזרים על פני למעלה מ-5,000 אתרים שונים. אבל הבעיה לא נגמרת בהררי הזבל. מתוך הכמות האדירה הזו, כ-422 אלף טון נשרפים בצורה לא חוקית בכ-120 משרפות ענק פיראטיות הפזורות ברחבי הארץ.
העשן הזה הוא לא סתם מטרד ריח. לפי נתוני ארגון 'ירוק עכשיו', זיהום האוויר הנובע מהמשרפות הללו גורם ללא פחות מ-1,300 מקרי מוות מוקדם בשנה. במקביל, האזרחים מציפים את המוקדים, וכ-10,000 תלונות על שריפות לא חוקיות נרשמות מדי שנה.
למה זה משתלם להם?
שורש הבעיה, כמו תמיד, הוא כסף. כיום, ההיטל על פינוי אשפה מוסדר עומד על 125.29 ש"ח לטון פסולת מעורבת ו-5.57 ש"ח לטון פסולת בניין. הסכומים האלו גורמים לקבלנים ולגורמים עבריינים לחפש קיצורי דרך זולים.
התוצאה היא שיירות של משאיות שעושות את דרכן לאזורי הפקר. ההערכות מדברות על בין 2,500 ל-10,500 משאיות בשנה שמובילות רק פסולת אלקטרונית, רבות מהן חוצות ליהודה ושומרון ושופכות את המטען הרעיל בשטחים הפתוחים.
אין הרתעה, אין משילות
למרות חומרת המצב, מערכת האכיפה נראית חסרת אונים. הקנסות אמנם קיימים – 8,000 ש"ח על השלכה ו-12,000 ש"ח על שריפה – אך המשרד להגנת הסביבה מתקשה לספק מידע על סכומי הקנסות שנגבו בפועל והאם הם בוטלו לאחר ערעורים.
בשטח עצמו, המצב גרוע עוד יותר. ב"משטרה הירוקה" פועלים כיום 35 פקחים וחוקרים בלבד על כל המדינה. במשרד להגנת הסביבה זועקים שצריך להכפיל את הכוח ולהוסיף עוד 30 תקנים בדחיפות. גם יחידת "דוד", שהוקמה כדי לפקח על המעברים, לא מביאה בינתיים תוצאות ניכרות בשטח.
משנים כיוון: לקזז מהרשות הפלסטינית
למרות התמונה הקשה, נראה שמתחילה התעוררות. המשרד להגנת הסביבה הודיע על תוכנית חירום מיידית בהיקף של 35.7 מיליון שקלים לטיפול במפגעים.
ישראל תפעל לקיזוז כספים מהרשות הפלסטינית בגין עלויות הטיפול בזיהום שנוצר בשטחה וזולג אלינו. עד שהמהלך הבירוקרטי הזה יקרום עור וגידים, יוקצה תקציב חירום מיוחד לטובת העניין.
