הצעת חוק חדשה שהונחה על שולחן הכנסת מבקשת לשנות את ההגדרה המשפטית של "מיהו יהודי" לצורך חוק השבות. לפי ההצעה, רק מי שהתגייר כהלכה יוכר כיהודי במסגרת החוק, ובכך מבקשים יוזמיה למנוע הכרה בגיורים רפורמיים וקונסרבטיביים לצורך קבלת זכאות לעלייה מכוח חוק השבות.
את ההצעה יזמה חברת הכנסת לימור סון הר מלך מעוצמה יהודית, ולצדה חתומים תשעה חברי כנסת נוספים מסיעות שונות. בין החותמים נמצאים חברי הכנסת יצחק קרויזר, טלי גוטליב, משה פייגלין, יצחק פינדרוס ומאיר פרוש.
השינוי המוצע מתמקד במילה אחת בלבד. יוזמי החוק מבקשים להוסיף את המילה "כהלכה" לאחר המילים "או שנתגייר" בסעיף 4ב לחוק השבות. המשמעות היא שההכרה בגיור לצורך החוק תותנה בעמידה בדרישות ההלכה היהודית המסורתית, ולא תתבסס על עצם קיומו של הליך גיור.

המטרה: לשנות את פסיקת בג"ץ מ-2021
הרקע להצעת החוק הוא פסיקת בג"ץ משנת 2021, שבה נקבע כי מי שהתגיירו בישראל במסגרת הקהילות הרפורמיות והקונסרבטיביות זכאים להכרה כיהודים לצורך חוק השבות. הפסיקה התקבלה על רקע היעדר הסדרה מפורשת בחקיקה בנוגע לסוגי הגיור המוכרים במסגרת החוק.
כעת מבקשים יוזמי ההצעה לשנות את המצב המשפטי באמצעות חקיקה מפורשת, שתקבע כי ההכרה בגיור לצורך חוק השבות תהיה כפופה להלכה היהודית. בכך הם מבקשים להעביר את ההכרעה בסוגיה מהפרשנות שנקבעה בבית המשפט להגדרה מפורשת בחוק.
בדברי ההסבר להצעה חוזרים היוזמים לראשית ימיה של המדינה ומזכירים את עמדתו של ראש הממשלה הראשון, דוד בן-גוריון, ואת הנחיות משרד הפנים משנת 1960. לפי ההנחיות שהוזכרו, יהודי הוא מי שנולד לאם יהודייה ואינו בן דת אחרת, או מי שהתגייר כהלכה.

מי יקבע מהו גיור מוכר בישראל?
לדברי יוזמי החוק, מטרת התיקון היא לשמור על הקשר שבין ההכרה הממלכתית ביהדות לבין המסורת ההלכתית של העם היהודי. הם מבקשים למנוע מצב שבו הגדרת הגיור לצורך חוק השבות נקבעת באמצעות פרשנות שיפוטית, ללא הוראה מפורשת של הכנסת.
אם הצעת החוק תאושר, היא עשויה לשנות את מדיניות ההכרה בגיורים בישראל לצורך חוק השבות, ובפרט את מעמדם של גיורים שנערכו במסגרת הזרמים הרפורמי והקונסרבטיבי. מדובר בשינוי הנוגע לזכאות מכוח חוק השבות, ולא בהסדרה כוללת של כל סוגיות המעמד האישי והגיור בישראל.