מסמך פנימי שהופץ בשירות הביטחון הכללי חושף כיצד החשש מביקורת שופטי בג"ץ משפיע על שיקול הדעת הביטחוני ועל ההנחיות המשפטיות הניתנות לאנשי השב"כ. לפי חשיפת נטעאל בנדל ב-ynet וב"ידיעות אחרונות", ראש חטיבת הייעוץ המשפטי בשירות הפיץ חוות דעת שבה הזהיר מפני השפעת פסיקות בג"ץ על החלטות הארגון.
חוות הדעת הופצה כמה חודשים לאחר טבח שבעה באוקטובר, בתקופת המלחמה ולפני התפטרותו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר. הבכיר המשפטי טען כי ככל שהמלחמה נמשכת, מצטמצמת האפשרות המשפטית להמשיך להעניק עדיפות לשיקולי ביטחון על פני זכויות אדם. לדבריו, ניתן לזהות את השינוי בהערות הביקורת שמשמיעים שופטי בג"ץ בדיונים בעתירות ביטחוניות נגד המדינה.
במסמך פורטו הליכים משפטיים שבהם מתחו השופטים ביקורת על שימוש נרחב בנימוקי ביטחון. מדובר בעתירות הנוגעות לחקיקה, להחלטות ממשלה ולצעדים ביטחוניים בתוך ישראל, ביהודה ושומרון וברצועת עזה. המשמעות שהציג הבכיר לאנשי השירות הייתה שגם פעולות המבוססות על צורך ביטחוני מובהק עלולות שלא לקבל את אישור השופטים.
החשש מבג"ץ הגיע עד להחלטות המבצעיות
בחוות הדעת המליץ הבכיר המשפטי להביא בחשבון את עמדות השופטים כבר בשלב קבלת ההחלטות הביטחוניות. בין היתר הזהיר מפני נקיטת צעדים שעלולים להעמיד למבחן נוסף את סבלנותם של שופטי בג"ץ, במיוחד בתחומים שבהם כבר מתנהלות עתירות נגד המדינה. אזהרה נוספת עסקה בהשלכות הבינלאומיות של ההליכים המשפטיים. לפי המסמך, יש סוגיות ביטחוניות שעצם הדיון בהן בבג"ץ עלול לשמש נגד ישראל בזירה הבינלאומית, באופן שעשוי לפגוע בביטחון המדינה.
בכך הציג הייעוץ המשפטי לא רק את האפשרות שבג"ץ יפסול צעדים ביטחוניים, אלא גם את הסיכון הכרוך בעצם הבאתם לבירור משפטי. אחת הסוגיות שבהן התגלעו חילוקי דעות בין גורמי המדינה הייתה מדיניות המזון של שירות בתי הסוהר למחבלים. בשנת 2025 קבע בג"ץ כי "קיים חשש שאספקת המזון לאסירים במתכונת הנוכחית אינה מבטיחה במידה מספקת את העמידה בסטנדרט החוקי".

חוות הדעת עוררה התנגדות בקרב גורמים בשב"כ, שראו בה ניסיון להגביל את יכולתו של הארגון לפעול להגנת ביטחון המדינה. בתגובה חיבר גורם מבצעי בשירות מסמך נגדי, שבו האשים את הייעוץ המשפטי בהצבת מגבלות על עבודת השב"כ. כראיה לטענתו צירף דווקא את חוות הדעת של ראש חטיבת הייעוץ המשפטי. המסמך הנגדי הופץ לגורמים רבים בשירות ועורר מחלוקת פנימית משמעותית. פרטי העימות הגיעו גם לדרגים מדיניים בכירים ולבכירים במשרד המשפטים, שנחשפו למסמכים ולחילופי הדברים בין אנשי הארגון.
כאשר דוד זיני נכנס לתפקיד ראש השב"כ באוקטובר 2025, בכירים בשירות עדכנו אותו בפרטי המחלוקת והוא נדרש לעסוק בנושא. לדברי גורמים מדיניים ומשפטיים שנחשפו למסמכים, המחלוקת סביב השפעת בג"ץ על חופש הפעולה הביטחוני היא אחד הגורמים למתיחות בין זיני לבין היועץ המשפטי של השב"כ ואנשיו. בשב"כ לא מסרו תגובה לפרסום.
חבר הכנסת שמחה רוטמן הגיב לפרסום: "עכשיו זה רשמי: בכיר בייעוץ המשפטי של השב"כ אומר שהלחץ מכיוון שופטי בג"ץ צריך להוביל לשינוי מדיניות הפעלת הכח. לגזור ולשמור לפעם הבאה שיסבירו לכם שבג"ץ לא אחראי למדיניות הביטחון של ישראל, ושבג"ץ לא חיסל בדיוק באותה שיטה את הפרימטר בגבול עזה".