למרות התנגדות העוטף: משאיות הסיוע חזרו למעבר ארז

בעקבות לחץ בינלאומי, ישראל החלה להפעיל מחדש את מעבר ארז לצורך בידוק משאיות סיוע לרצועת עזה. תושבי העוטף טוענים שהמהלך מנוגד להבטחות שקיבלו מראש הממשלה ומשר הביטחון, וחוששים שזהו רק השלב הראשון בדרך לפתיחה רחבה יותר של המעבר
משאיות סיוע.

משאיות סיוע. צילום ארכיון: שאטרסטוק

משאיות סיוע הומניטרי לרצועת עזה החלו לעבור היום (רביעי) בידוק ביטחוני במעבר ארז, לראשונה מאז חודשה ההיערכות להפעלתו. המהלך מתבצע בעקבות לחץ מדיני על ישראל, למרות התנגדות תושבי העוטף וההבטחות שלטענתם קיבלו מראש הממשלה ומשר הביטחון. בשלב הראשון צפויות לעבור במעבר כ-20 משאיות מדי יום.

בשלב זה המשאיות אינן נכנסות לרצועת עזה דרך מעבר ארז. הן מגיעות למקום לצורך שיקוף ביטחוני בלבד, ולאחר מכן ממשיכות בשיירה מאובטחת למעבר כרם שלום, שם הן עוברות בדיקה ביטחונית נוספת לפני הכנסת הסיוע לרצועה.

אלא שגם המתווה הזה מעורר חששות בקרב תושבי האזור. אחת מתושבות העוטף סיפרה לחדשות 14: "הם ייסעו אחרי הבידוק לכרם שלום ושם הם ייכנסו ישירות. זאת אומרת, מה קורה מכאן ועד לכרם שלום בדרך – על זה כבר אף אחד לא מדבר".

"לא יהיה שיקום ללא פירוז הרצועה"

רעות בן חיים, מייסדת תנועת "צו 9", הזהירה כי הפעלת המעבר לצורך בידוק בלבד עלולה להפוך בהמשך לפתיחה רחבה יותר שלו. "אנחנו נראה יותר ויותר משאיות שייכנסו, אנחנו בעצם נראה שהדבר הזה נפתח בעצם בלי בקרה. המדרון חלקלק ומוביל אותנו אל שיקום רצועת עזה, כשחמאס לא פורק ולא פורז מנשקו".

גם יפעת בן שושן, תושבת נתיב העשרה, הביעה התנגדות ברורה למהלך וקראה לעצור את תנועת המשאיות באזור: "אני רוצה שמחר בבוקר לא יעברו כאן משאיות שאמורות לעבור בכרם שלום, ולא יעברו כאן בכלל, עד שחמאס לא יפורק מנשקו. לא יהיה שיקום ללא פירוז הרצועה".

מחבלי חמאס ברצועת עזה. צילום: שאטרסטוק

הלחץ הבינלאומי שהוביל להחלטה

מכונות השיקוף שהוצבו במעבר ארז נתרמו על ידי גרמניה כבר בחודש אוגוסט, אולם הפעלתן התעכבה בעקבות ההתנגדות המקומית. ביום ראשון התקיים דיון נפרד בנושא, במקביל לישיבת הקבינט המדיני-ביטחוני, ובו התקבלה ההחלטה להפעיל את המעבר לצורכי בידוק.

על פי הדיווחים, ההחלטה התקבלה בעקבות לחץ מדיני כבד מצד גרמניה, ארצות הברית ומועצת השלום, המבקשות לראות התקדמות בהכנסת הסיוע לרצועת עזה. הלחצים התגברו בעקבות ההצפות שנרשמו בשבוע שעבר ברצועה והמצב ההומניטרי שנוצר בעקבותיהן. גם רון דרמר, מי שהיה במשך שנים מאנשיו הקרובים של נתניהו, קרא להתקדם ביישום התוכנית.

ראש הממשלה בנימין נתניהו והשר רון דרמר בכנסת
ראש הממשלה בנימין נתניהו והשר רון דרמר בכנסת. צילום: נעם מושקוביץ, דוברות הכנסת

בריטניה ואוסטרליה מטילות סנקציות

במקביל להפעלת מעבר ארז, נמשכים צעדים בינלאומיים נגד גורמים ישראליים. אתמול הודיעה ממשלת בריטניה על הטלת סנקציות נגד תנועת "צו 9", שפעלה לחסימת משאיות הסיוע לרצועת עזה, ונגד שמונה חברות בנייה, תכנון ונדל"ן הפועלות ביהודה ושומרון.

ימים לפני שלב משמעותי ב-E1: בריטניה הטילה סנקציות על שמונה חברות ישראליות

היום הצטרפה גם אוסטרליה והודיעה על סנקציות נגד אישים וארגונים הקשורים להתיישבות ביהודה ושומרון. הצעדים האוסטרליים כוללים בין היתר את דניאלה וייס, תנועת נחלה, ארגון אמנה וגורמים נוספים.

מנגד, תושבי העוטף המתנגדים לפתיחת מעבר ארז מדגישים כי חמאס עדיין לא פורק מנשקו, ומזהירים מפני צעדים שיאפשרו את שיקום הרצועה לפני פירוז ארגון הטרור. לפי שעה, מעבר ארז משמש לבידוק ביטחוני בלבד, אך התושבים חוששים שהפעלתו הנוכחית תסלול את הדרך להרחבת הפעילות בו בהמשך.

guest
0 תגובות
עוד כתבות שיעניינו אותך