הדולר טיפס היום (רביעי) ל-3.27 שקלים בשוק הרציף, הרמה הגבוהה ביותר מאז נובמבר 2025. גם האירו מתחזק ונסחר סביב 3.59 שקלים. מהשפל של סוף מאי, כ-2.80 שקלים לדולר, התייקר המטבע האמריקני בכ-17%, ומתחילת ספטמבר בלבד – בכ-8% נוספים.
חלק מהסיבה כלל לא קשור לישראל. מדד הדולר, שמודד את כוחו מול סל מטבעות מרכזיים, עלה מתחילת ספטמבר בכ-4.4% וטיפס ל-103.8 נקודות – הרמה הגבוהה ביותר מזה כשנה וחצי. הסיבה המרכזית היא ציפייה שהפדרל ריזרב ימשיך להעלות ריבית כדי לבלום אינפלציה. חבר מועצת הנגידים של הפד כריסטופר וולר אמר היום בראיון לרשת CNBC שייתכן שיידרש להעלות את הריבית בחצי אחוז כבר בהחלטה הבאה בתחילת דצמבר, וכי צריך "לזעזע את האנשים". השווקים כבר מתמחרים בוודאות העלאה של רבע אחוז בדצמבר, ומעריכים בהסתברות של כ-70% העלאה נוספת בינואר; בגולדמן זאקס מעריכים דומה לכך.
בישראל הכיוון הפוך, וזה מרחיב את פער הריביות לטובת הדולר. בנק ישראל הוריד בספטמבר את הריבית ל-3.25%, והאינפלציה השנתית ירדה באוקטובר ל-1.1% – נתון שמחזק את הציפיות להורדת ריבית נוספת בהחלטה הקרובה ב-23 בנובמבר. יוני פנינג, הכלכלן הראשי של מזרחי טפחות, מעריך כי גם מדד המחירים שהפתיע לחיוב תרם במידת מה לפיחות, מכיוון שהוא מסייע לתמחר הורדת ריבית בישראל בניגוד למגמה בארה"ב.
התפטרות שהרעידה את וול סטריט
גורם שלישי הוא התנודתיות בשוק המניות האמריקאי. חששות מצורכי המימון האדירים של ענקיות הטכנולוגיה לבניית תשתיות בינה מלאכותית, לצד הסחף הדמוקרטי בבחירות האמצע בארה"ב שמעורר דאגה מרגולציה מחמירה על התחום, הכבידו על וול סטריט בשבועות האחרונים. בשבוע שעבר התפטר מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג, ומאז מניית חברת השבבים המובילה את תחום הבינה המלאכותית צוללת. בתקופות כאלה נוטים משקיעים לברוח לדולר, שמשמש נכס מקלט בטוח.

הירידות בחו"ל מגיעות גם לשוק הישראלי, דרך הגופים המוסדיים – קרנות פנסיה וחברות ביטוח שמחזיקים לפי הערכות נכסים זרים בהיקף של קרוב לחצי טריליון דולר, כמחציתם מגודרים מפני שינויי שער. כשהמניות בחו"ל יורדות, הם נדרשים לקנות דולרים כדי לשמור על רמת החשיפה שלהם, וזה מחליש את השקל. פנינג מסביר שעם ירידה של כ-4% במדד S&P 500 בחודש האחרון, אפשר להסביר כ-2.5% מההיחלשות בדולר-שקל, ושגם העלייה במחירי האופציות על מדדי המניות מגדילה את הדרישה לבטחונות דולריים.
הבחירות שלא הוכרעו
גם הפוליטיקה המקומית תורמת למגמה. הבחירות בישראל ב-27 באוקטובר הסתיימו בלי הכרעה ברורה, ואף גוש לא קרוב ל-61 המנדטים הדרושים להקמת ממשלה. ביום שלמחרת הבחירות איבד השקל 2.2% מערכו ונסחר סביב 3.12 שקלים, ובשבוע שלאחר מכן נחלש ב-3.3% נוספים. מאז עלה הדולר בכ-5% נוספים.
ד"ר אילן גילדין, שותף ומנהל קרן גידור בקרני פמילי אופיס, העריך כי "השאלה החשובה יותר היא האם תתקבל הכרעה שתאפשר להקים קואליציה יציבה, להעביר תקציב אחראי ולספק אופק למדיניות הכלכלית" – ולדבריו, תוצאה כזו עשויה לתמוך בשקל. מודי שפריר, האסטרטג הראשי בבנק הפועלים, קיים לאחרונה סבב פגישות בלונדון עם קרנות גידור ובנקים זרים, שהעריכו כי אם גדי איזנקוט יצליח להקים ממשלה, תגיע תגובה ראשונה של התחזקות חדה בשקל ושל ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל. לדבריו, "כמעט כל מנהלי ההשקעות העריכו כי שער הדולר-שקל יירד לאזור ה-3 שקלים" בתרחיש כזה – בעוד שבבנק הפועלים מעריכים כי ככל שיגדל הסיכוי לבחירות נוספות, השקל ייחלש הלאה.
לא כולם משוכנעים שהמגמה תימשך. דילין וו, אנליסט בחברת פפרסטון, מעריך שהעלאת הריבית הצפויה בארה"ב בדצמבר כבר מגולמת במחירי השוק, ושכדי שהדולר יתחזק באופן משמעותי נוסף יידרש שהשווקים יתחילו לתמחר ריבית גבוהה יותר כבר בשנת 2027.
עוד באותו נושא