הבוקר (ראשון) נצבע הבקו"ם בתל השומר בגוונים של שחור, לבן וירוק-זית. לא מדובר בעוד יום גיוס רגיל, אלא במפגן מרשים של הציונות המתחדשת ושל אהבת ישראל: מאות צעירים חרדים הגיעו להחליף את החליפה במדים, ואת ספסל הלימודים (או העבודה) באלונקה ובנשק, בדרכם להפוך ללוחמים מן המניין בצה"ל.
הנתונים מדברים בעד עצמם ומספרים סיפור של שינוי מבורך. כ-700 מלש"בים מהמגזר החרדי התייצבו למיון וקליטה, כשמה שבולט במיוחד ביום הגיוס הזה הוא הזינוק במוטיבציה לשירות קרבי. בצה"ל מדווחים על מגמה ברורה של צעירים שמגיעים לא כדי "להעביר את הזמן", אלא מתוך תחושת שליחות בוערת לקחת חלק במלחמת המצווה ולהגן על עם ישראל בגופם, דווקא בעת הזו.
הכי קרביים שיש
אז לאן הם הולכים? לחוד החנית. המתגייסים החדשים שובצו במגוון יחידות לוחמות המותאמות לאורח חייהם, ביניהן גדוד "נצח יהודה" הוותיק בחטיבת כפיר, פלוגת "חץ" בצנחנים, חטיבת "החשמונאים" החדשה, "פלגת הנגב" ופלוגת "אבנט" במג"ב.
לצד הלוחמים, ישנם גם מי שבחרו לתרום במסלולים טכנולוגיים, כשהמכנה המשותף לכולם הוא האפשרות לשמור על אורח חיים חרדי מוקפד – תפילות, כשרות ושיעורי תורה – תוך כדי שירות משמעותי ומקצועי למען ביטחון המדינה.
"מאושר עד הגג"
אבל את הסיפור האמיתי לא מספרים המספרים, אלא האנשים והמשפחות שתומכות מאחור. אבא לאחד המתגייסים הטריים לגדוד "נצח יהודה" סיכם את התחושה הישראלית-יהודית המרגשת במשפט אחד ששווה יותר מאלף כותרות: "אני מאושר עד הגג", אמר האב הגאה.
בדבריו חידד האב את הנקודה שרבים בציבור הדתי והמסורתי מבינים היטב – אין סתירה, יש השלמה: "יש לנו ילד בישיבה ואנחנו גאים בו, ויש לנו בן שמתגייס ואנחנו גאים בו. זה הייעוד שלו". המילים הללו מבטאות יותר מכל את הרוח החדשה שמנשבת: הערכה עמוקה ללומדי התורה, לצד חיבוק חם וגאווה עצומה באלו שבוחרים לצאת ולהילחם למען העם והארץ.
