קואליציה של 13 תובעים כלליים רפובליקנים בארצות הברית שיגרה מכתב חריף לבריטניה ולהולנד, ובו דרשה לבטל את הסנקציות שהטילו שתי המדינות על פעילות כלכלית ישראלית ביהודה ושומרון, במזרח ירושלים וברמת הגולן. המכתב, שנשלח לשגרירי שתי המדינות בוושינגטון, מזהיר כי אם המדיניות לא תשונה, חברות בריטיות והולנדיות עלולות להיפגע מחוזים ממשלתיים ומהשקעות ציבוריות בארצות הברית.
את היוזמה מובילה התובעת הכללית של איווה, ברנה בירד, ולצידה חתמו על המכתב התובעים הכלליים של אלבמה, ארקנסו, פלורידה, ג'ורג'יה, קנזס, לואיזיאנה, מיסיסיפי, מיזורי, מונטנה, אוהיו, אוקלהומה ודרום קרוליינה.
במכתב נטען כי הסנקציות עלולות להפעיל חוקים אמריקניים נגד חרם על ישראל, הקיימים במדינות רבות בארצות הברית. לפי הטענה, הפעלת החוקים עשויה למנוע מחברות בריטיות והולנדיות לזכות בחוזים מול המדינות החתומות, ואף לחייב גופים ציבוריים בהן למשוך מהן השקעות קיימות.
פוגעות גם בעסקים אמריקניים
התובעים טוענים כי הנזק אינו נעצר בגבולות ישראל. לדבריהם, הגבלות הסחר עלולות לצמצם את יכולת הפעולה של חברות אמריקניות המקיימות קשרים עסקיים עם ישראל, ולפגוע ישירות באינטרסים הכלכליים של המדינות שהם מייצגים.
בירד אמרה כי "הסנקציות האלה רעות לעסקים אמריקניים", והוסיפה כי הגבלת השווקים והסחר פוגעת גם בכלכלת איווה עצמה. היא קראה לבריטניה ולהולנד להפסיק את המהלך.
במכתב נטען עוד כי מדיניות ההתיישבות היא עניין פנימי של ישראל, שאין למדינות זרות זכות להתערב בו. החותמים הוסיפו כי לטענתם הסנקציות מתיישבות עם יעדיהם של חמאס וחיזבאללה, ומפעילות לחץ מיותר על אחת מבעלות הברית הקרובות ביותר של ארצות הברית במזרח התיכון.
הסנקציות האירופיות ברקע
המכתב האמריקני מגיע כחודשיים אחרי שבריטניה ומדינות מערביות נוספות הודיעו, בספטמבר, על כוונה לקדם מגבלות מסחריות על מוצרים ופעילות הקשורים להתיישבות הישראלית ביהודה ושומרון. אז פרסמו 12 מדינות הצהרה משותפת שתמכה בצעדים לאומיים או אירופיים נגד סחר הקשור להתיישבות.
בבריטניה הבהירו מאז כי היקף הסנקציות עשוי להשתנות בהתאם למדיניות הממשלה הישראלית הבאה, וכי הפרטים המעשיים של היישום עדיין גובשים. המכתב של 13 התובעים הכלליים מבקש להפוך את ההתנגדות לסנקציות האירופיות משאלה דיפלומטית בלבד גם לזירה כלכלית בתוך ארצות הברית, תוך שימוש בחוקי האנטי-חרם הקיימים כבר במדינות רבות.
ראש המועצה האזורית בנימין ויו"ר מועצת יש"ע, ישראל גנץ, הגיב להתפתחות ואמר: "אני מברך את שלושה עשר התובעים הכלליים הרפובליקנים בארה"ב על דרישתם מבריטניה לבטל את הסנקציות. הם רואים את המציאות בשטח ומבינים שהסנקציות מקדמות את מטרותיהם של ארגוני הטרור ופוגעות גם בעסקים אמריקאיים. בפגישתי לפני כמה ימים עם נשיא ארגנטינה חאבייר מיליי, הצבעתי על הצביעות הבריטית ביחס לאיי מלווינס וליהודה ושומרון. בריטניה אינה יכולה לדרוש הכרה בריבונותה על איים בקצה העולם, ובאותה נשימה להעניש יהודים על בניית בתים בלב מולדתם. נמשיך לפעול בנחישות לביטול הסנקציות ולחיזוק ההתיישבות ביהודה ושומרון."
עוד באותו נושא
