"שלום סיון, כאן ריקי סיטון. אני יודעת שיש בחירות, אבל אני רוצה שישמעו על האירוע שהרמנו השבוע ברעננה: מסיבת הודיה לכל משתתפי הטיסה של פליי דובאי! האם אנחנו בכלל זוכרים את הנס המופלא שאירע לנו לפני חודש? אז התכנסנו להודות. "ומי ארגן את הערב הזה? בר קופרשטיין החטוף שחזר מעזה עם אימו המדהימה ג'ולי, יחד עם אפרת רז, אלמנתו של לוחם הימ"ם נועם רז.
ואיפה נערך הערב? בבית של גניה ושי צוהר, הדודים של עומר נאוטרה הי"ד, שנרצח בשבי. "אנשים שהיו על המטוס, מכל רחבי הארץ, הגיעו כדי להודות יחד, כדי להרגיש שייכות וחיבור, וגם לברך ברכת 'הגומל'. הרגשנו רוממות, הרגשנו את האחדות שלנו ואת האמונה שלנו. כמה חשוב לזכור שאנחנו תלויים אחד בשני תמיד, לא רק במטוס בשמיים".
זה סיפור קטנטן שנושא מסר גדול: השבוע צוין יום פטירתו ה-73 של החזון אי"ש, הרב אברהם ישעיהו קרליץ. הוא היה תלמיד חכם, רב, מנהיג, אבל הסיפור הזה מלמד על הדרך שבה הוא התייחס לזולת. המסר קשור גם לפרשת השבוע, שמציגה בפנינו את אברהם אבינו, המורה הגדול שלנו לחסד: פעם יצא החזון אי"ש מביתו כדי לנסוע לברית מילה.
בחוץ המתינו לו כרגיל אנשים, וכל אחד שאל את שאלתו והציג את בקשתו. הרב השיב לכולם בסבלנות, עד השואל האחרון, וכשנכנס למכונית ביקש מהנהג, שכבר רצה למהר ולנסוע לברית: "במאה המטרים הראשונים תיסע בבקשה לאט. אני לא רוצה שכל האנשים ששאלו אותי שאלות ירגישו שאני רוצה לברוח מצרותיהם". לזכרו.
מי שמחובר לאלוקים הוא מי שיש לו אנרגייה
במוצאי שבת קיבלנו עוד שעת שינה בלילה בזכות המעבר לשעון חורף. אבל ההפטרה שקראנו בשבת שעברה מגלה לנו סוד, שאם נתמיד בו, נוכל להתחיל תמיד את היום שלנו ביותר אנרגייה, גם אם לא קיבלנו שעה נוספת של שינה. בכל בתי הכנסת בעולם היהודי קראנו בהפטרה את דברי הנביא ישעיהו: "נֹתֵן לַיָּעֵף כֹּח… וְיִעֲפוּ נְעָרִים וְיִגָעוּ וּבַחוּרִים כָּשׁוֹל יִכָּשֵׁלוּ… וְקוֹיֵ ה' יַחֲלִיפוּ כֹחַ… יָרוּצוּ וְלֹא יִיגָעוּ יֵלְכוּ וְלֹא יִיעָפוּ".
הנביא ישעיהו מגלה שאלוקים הוא שנותן לעייף (יעף) כוח. כלומר, האנרגייה שלנו באה ממקור שונה ממה שאנחנו חושבים. יכולים להיות נערים צעירים, בחורים, שהם עייפים וכושלים, אבל "קווי ה'", אלה המקווים לה', לא משנה מה הגיל הביולוגי שלהם, יחליפו כוח. הם ירוצו, ילכו, לא יתעייפו. איזו הגדרה יפה – קווי ה'.
הם מקווים גם אם לא הכול עדיין התגשם והתקיים. הנביא אומר לנו שמי שמחובר לאלוקים, מי שיש לו אמונה וכיוון, הוא מי שיש לו אנרגייה, שמתחדש כל הזמן בכל בוקר בברכות השחר אנחנו מברכים ברכה שמבוססת על הפסוקים האלה: "בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַנּוֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ". אמן. ימים מלאי כוח והתחדשות.
הבחירה החופשית שלנו אינה מסתיימת בפתק ששמנו בקלפי
אני כותבת את המילים האלה לפני הבחירות, ואתן תקראו אותן אחרי הבחירות. הנה משהו שאולי כדאי לקחת הלאה מהשבוע הבא: אנחנו ועדת הבחירות המרכזית של עצמנו! חשבתם על זה פעם? תחשבו: כמה זמן, אנרגייה וכסף הושקעו בבחירה הזו שלנו איזה פתק לשים בקלפי? חודשים של קמפיינים, סקרים, ראיונות, אולפנים מיוחדים ועוד. הרי המילה החשובה הזו, בחירות, אינה מסתכמת רק בקלפי. אנחנו בעלי זכות בחירה בעוד כל כך הרבה תחומים חשובים.
נדמה שדווקא בימים אלה כדאי להיזכר במילים היפות של הרמב"ם, שמזכיר לנו שאנחנו לא רק זורמים, אנחנו בוחרים: "רְשׁוּת לְכָל אָדָם נְתוּנָה: אִם רָצָה לְהַטּוֹת עַצְמוֹ לְדֶרֶךְ טוֹבָה וְלִהְיוֹת צַדִּיק – הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ. וְאִם רָצָה לְהַטּוֹת עַצְמוֹ לְדֶרֶךְ רָעָה וְלִהְיוֹת רָשָׁע – הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ".
הרשות בידינו.
יש לנו הזדמנות לקחת את המילה הפופולרית ביותר בישראל כרגע, "בחירות", ולהרחיב אותה לעוד בחירות שלנו: איך נתנהג ואיך נדבר, אילו הורים נהיה לילדים שלנו ואילו ילדים נהיה להורים שלנו, אילו בני זוג נהיה, אילו חברים ואילו שכנים. הבחירה החופשית שלנו אינה מסתיימת בפתק ששמנו בקלפי. היא נמשכת בכל רגע ורגע בחיינו. גם עכשיו. שנבחר נכון, תמיד.
"והיה ברכה"
בדרך כלל אנחנו מבקשים ברכה לבריאות, לפרנסה, לזוגיות, לילדים, להצלחה, אבל בספר בראשית מופיעה ברכה מעוררת מחשבה: אחרי שאלוקים מברך את אברהם אבינו בהצלחה רבה, מופיעות עוד שתי מילים מרגשות: ״וֶהְיֵה בְּרָכָה״. זו ברכה מיוחדת – שאתה עצמך תהיה ברכה. שיהיה לך כוח לברך אחרים, שאתה תהיה מקור של ברכה בכל מקום שתגיע אליו, שאנשים יברכו את ילדיהם שיהיו כמוך.
זוהי דרכו של אברהם אבינו, וזו צריכה להיות השאיפה שלנו. להיות כאלה. אנחנו הרי יודעים שיש אנשים שאנחנו אומרים עליהם: איזו ברכה שהם בחיים שלנו. אנשים שמוסיפים אמונה, כוח, שמחה, תקווה, שמראים את הדרך. אולי ניקח מהברכה הזו נקודה מעשית לחיים שלנו. לחשוב על אדם אחד שנוכל להיות בעבורו ברכה, על מעשה אחד שלנו שעליו אפשר לומר "הֱיֵה בְּרָכָה" או "הֱיִי בְּרָכָה".
כבר מגיל צעיר כל דבר מוביל למסר
תחזרו בדמיון כשלושים שנה אחורה. הנושא הכי סוער באותה תקופה היה ההתפטרות של שר האוצר דן מרידור והניסיון של ישראל לחסל את ח'אלד משעל בירדן. היחסים בין ראש הממשלה נתניהו ובין דוד לוי ואריאל שרון היו אירוע פוליטי לוהט, ועזר ויצמן בדיוק נבחר לכהונה שנייה כנשיא.
זו הייתה סעודת שבת סוערת אצל המשפחה שהתארחתי אצלה בבאר שבע. הכול היה על השולחן: אוכל עסיסי, וגם דיונים עסיסיים על המצב. הייתי אז נערה. את הפוליטיקה הכרתי היטב, אבל את השבת רק התחלתי להכיר. הרעיון הזה של יום בלי טלפונים ועבודה וכסף אבל עם תפילות ושיחות וסעודות ותורה, הלך והתחבב עליי.
ואז, אחרי המנה העיקרית, פתאום אחד הילדים התבקש לבוא לעמוד ליד הסבא, בראש השולחן. הוא עזב את המשחק ששיחק בו על השטיח ונעמד בחגיגיות. הוא החזיק תיקייה שקיבל בגן, הוציא ממנה דף קשר שכתבה הגננת והתחיל לדבר על אברהם אבינו. הסבא שואל – והוא עונה. הופתעתי מהידע הרב, לא את הכול ידעתי, אבל הופתעתי גם מדרך הלימוד של התורה. כבר מגיל צעיר כל דבר מוביל למסר, לערך, למשהו שאפשר לקחת לחיים.
מה אמר אלוקים לאברהם? שאל הסבא, והילד ענה: לך לך. שיעזוב הכול ויצא לדרך. מה הוא הבטיח לו? שיגיע לארץ ישראל, ושיהיה ממנו עם שלם, ושבסוף הוא יהיה אור לכל העולם. מה היו הקשיים שאברהם נתקל בהם? אויבים, מלחמות, רעב, ואף אחד לא הצטרף אליו ואל שרה אימנו. בהתחלה הם היו לבד. מה המצווה שמוסיפה לקראת סוף הפרשה? ברית מילה.
זו הייתה פרשת השבוע באותה שבת. לך לך. וילד בן חמש נתן לנו שם שיעור מרגש ביסודות של כל הסיפור שלנו. זו לא הייתה פרשנות פוליטית מעודכנת, אבל זה היה משב רוח אחר, עתיק מאוד אבל גם צעיר ורענן. הנה, מול עיניי ראיתי איך הכול עובר לדור הבא.
כמישהי שחיה מאוד את החדשות, את האקטואליה, קיבלתי חתיכת מבזק חדשות: יש בנו יותר מזה. דווקא כדי להבין את המציאות צריך להבין קודם כול את הבסיס, את השורשים.
הנוכחים, בניגוד אליי, לא התרגשו יותר מדיי. הם רגילים. הילד קיבל נשיקה וחזר לשחק, וכולם פשוט עברו אחר כך לקינוחים, אבל כמעט שלושים שנה עברו, ואני זוכרת את הרגע הזה. בשבת שעברה, וגם בשבת הזו, יהיו הרבה סעודות משפחתיות, ובהן הרבה דיונים ודעות על התוצאות. ופרשת השבוע היא פרשת וירא, אחרי לך לך. אברהם אבינו. שרה אימנו. המסע שלהם ושלנו. גם אם אין לכם תיקייה מהגן, אתם מוזמנים להוסיף את המנה הזו לשולחן שלכם.
