בדיון שהתקיים הבוקר (רביעי) במשפט ראש הממשלה בנימין נתניהו, התעוררה מחלוקת בין הפרקליטות לשופטים סביב האפשרות להרחיב את חקירתו של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אביחי מנדלבליט. השופט משה בר-עם הקשה על עמדת התביעה, לאחר שבעדות מנדלבליט עלו שאלות הנוגעות לפעולות חקירה שבוצעו ללא האישורים הנדרשים לכאורה.
התובעת יהודית תירוש ביקשה להגביל את חקירתו של מנדלבליט לשאלת האישורים שנתן לפתיחת החקירות ולביצוע פעולות חקירה. לדבריה, הרחבת החקירה לתהליכי העבודה הפנימיים של התביעה עלולה לפתוח פתח לבקשות דומות בתיקים נוספים. אלא שהשופט בר-עם לא השתכנע שיש להתעלם מהדברים שכבר נשמעו באולם, ושאל: "איך אפשר להתעלם מכך שהיועץ המשפטי בא לפה ומעיד על פעולות בלתי-חוקיות?".
טענת ההגנה: מידע מהותי הוסתר ממנדלבליט
גם השופטת רבקה פרידמן-פלדמן העלתה קושי בעמדת הפרקליטות, לאחר שתירוש טענה כי חומרי החקירה מצויים בידי התביעה וכי אין בסיס להניח שמנדלבליט הוטעה. השופטת הזכירה שמנדלבליט עצמו העיד שלא עבר על חלק מהחומרים, ובהם תמלילים. בר-עם הוסיף: "הוא העיד, שמענו אותו ויש פה דברים שלכאורה רלוונטיים להגנה מן הצדק, ואם לא ייחקר – יכול להיות שיהיה פה חסר מבחינה עובדתית".
במקביל למחלוקת על היקף החקירה, העלה סנגורו של נתניהו, עו"ד עמית חדד, טענה הנוגעת למידע שהיה בידי החוקרים בתיק 4000. לפי חדד, חוקרי המשטרה החזיקו במידע שהצביע על קשיים וסתירות בגרסת עד המדינה שלמה פילבר בנוגע לפגישת ההנחיה הנטענת עם נתניהו, אך המידע לא הוצג למנדלבליט לפני אישור כתב האישום.
"הנתון הזה קריטי, לא הובא לידיעת היועץ המשפטי לממשלה. זה הוסתר ממנו, זה קריטי בליבת העניין, זה הוסתר ממנו, וגם מההגנה", טען חדד. לדבריו, הבעיה אינה רק בעצם אי-העברת המידע, אלא באפשרות שההחלטה להגיש כתב אישום התקבלה בלי שהגורם המוסמך נחשף לתשתית העובדתית המלאה. תירוש דחתה את הטענה ואמרה: "זה לא נכון".
מה בדיוק אישר מנדלבליט לחוקרים?
חדד הפנה לפסיקה שאותה ייחס לנשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית, שלפיה החלטה מנהלית המבוססת על מידע חסר או פגום עשויה להתבטל. לטענתו, אין צורך להוכיח שמנדלבליט היה מקבל החלטה אחרת אילו נחשף למידע. השופטים ביקשו ממנו להבהיר איזו החלטה הוא מבקש לתקוף וכיצד חקירת מנדלבליט תסייע לבירור הטענה. חדד השיב כי מדובר בהחלטה להגיש את כתב האישום נגד ראש הממשלה, ולכן יש לאפשר להגנה לעמת את מנדלבליט עם המסמכים ולברר מה ידע בזמן אמת.
המחלוקת הנוכחית מצטרפת לשאלות שעלו בעדותו הקודמת של מנדלבליט בנוגע לסמכויות שניתנו לחוקרי המשטרה. במסגרת הדיון בתיק 1000 נשאל היועץ לשעבר אם אישר לחקור חשד לשוחד, והסביר כי האישורים שנתן התייחסו לנושאי חקירה ולא בהכרח לפעולות מסוימות. "אישרתי נושא, זה לא אותו דבר כמו חקירה באזהרה. אני לא מאשר חקירה ספציפית אלא נושאים לחקירה", אמר.
השופט בר-עם ביקש להבין את גבולות שיקול הדעת של החוקרים ואת משמעות האישור הכללי. "השאלה היא מה מבינים חוקרי המשטרה שמקבלים את ההיתר הכללי. אולי צריך לתת אישור יותר קונקרטי, כדי שלא יעשו חלילה בטעות מה שאסור. אני לא כל כך מבין איך זה אמור לעבוד", אמר. מנדלבליט השיב כי התקיימו ישיבות מעקב, וכי ציפה שהפעולות המרכזיות יובאו לאישורו. לדבריו, כאשר עולים פרטים חדשים על טובות הנאה היקף נרחב, החוקרים נדרשים לפנות אליו מראש.
