עונת מסיק הזיתים של 2026 ביהודה ושומרון מציפה מחדש שאלה ביטחונית שמלווה את ההתיישבות מאז טבח שמחת תורה: עד כמה נכון לאפשר כניסת ערבים למרחבים הסמוכים ליישובים יהודיים, ומה השתנה בתפיסת הביטחון של צה"ל בשלוש השנים האחרונות? בדיקת המדיניות, ההגבלות והאירועים שתועדו לאורך ארבע עונות מסיק מגלה תמונה מורכבת. מצד אחד, צה"ל הרחיב משמעותית את השטחים המחייבים תיאום ביטחוני, חיזק את מנגנוני הבקרה והחל לשנות את מדיניות הכניסה לאדמות מדינה. מצד שני, גם השנה נמשכים אישורי מסיק סמוך לבתי מגורים, ובחלק מהמקומות התושבים טוענים כי האבטחה אינה מספקת.
המספרים ממחישים את היקף השינוי: לפי בדיקה שפרסמה תנועת שלום עכשיו, בשנת 2025 דרש צה"ל תיאום מוקדם למסיק בכ-69,000 דונם ביהודה ושומרון. בשנת 2026 גדל השטח לכ-88,300 דונם, עלייה של כ-30%. המשמעות היא שבשטחים אלה אסורה כניסת מוסקים ללא אישור מראש. הצווים כוללים גם שטחים הסמוכים ליישובים ולמאחזים שהוקמו בשנים האחרונות, לצד חלקות הקרובות לצירי תנועה מרכזיים.
אלא שהרחבת הצווים אינה מספרת את כל הסיפור. בחודשים הראשונים למלחמת חרבות ברזל נמנעה כמעט לחלוטין כניסת מוסקים לחלקות רבות שהיו סמוכות ליישובים. בשנים שלאחר מכן שבו האישורים הנקודתיים, גם למרחבים שהגישה אליהם עוררה חששות ביטחוניים בקרב המתיישבים. כדי להבין את הפער צריך לחזור לעונת המסיק הראשונה שלאחר הטבח.
2023: המלחמה סגרה את השטח, אך היו גם חריגים
לאחר מתקפת חמאס בשמחת תורה, ב-7 באוקטובר 2023, נקט צה"ל מדיניות הגבלות נרחבת ביהודה ושומרון. ריבוי החששות הביטחוניים, גיוס המילואים והצורך לרכז כוחות בלחימה בעזה ובגבול הצפון הביאו לביטול כמעט מוחלט של תיאומי מסיק בחלקות רבות סמוך ליישובים. מרחבי אבטחה הורחבו, הגישה לצירים רגישים הוגבלה וכיתות הכוננות, שרבות מהן גויסו בצו 8, מילאו תפקיד מרכזי בהגנה על היישובים ובהרחקת אנשים שהתקרבו למרחבי האבטחה.
אבל אפילו בשיא הלחימה המדיניות לא הייתה אחידה. ב-28 בנובמבר 2023 דווח ב"הקול היהודי" כי צה"ל התכוון לאפשר מסיק באזור שערי תקווה, עץ אפרים ואלקנה. כ-80 תושבים הגיעו לשערים, הודיעו שלא יאפשרו את כניסת המוסקים ומחו על ההחלטה. בעקבות המחאה ביטל צה"ל את המסיק שתוכנן לאותו יום, אך לפי הדיווח התכוון לאפשר אותו בהמשך בליווי כוחות משטרה. גם באזור עקבה, סמוך לגדר ההפרדה, תועד היתר כניסה לשלושה ימים בסוף נובמבר.
באותה שנה פורסם ב"הקול היהודי" גם מסמך פנימי של מנהלת התיאום והקישור בבית לחם, שכותרתו "עונת מסיק הזיתים – 2023, דף מידע לכוחות". במסמך הוצג ענף הזיתים כמקור פרנסה עיקרי של האוכלוסייה הערבית הכפרית, ולפי הדיווח פיקוד המרכז הנחה את הכוחות לפעול לפי העיקרון "עד הזית האחרון". האתר תקף את הנתונים הכלכליים שבמסמך וטען כי חשיבותו של המסיק למשק הערבי הוצגה באופן מוגזם. עם זאת, נוסח הפקודה הצבאית המלא לא פורסם, ולכן לא ניתן לקבוע מה היו ההסתייגויות הביטחוניות שנלוו להנחיה.
2024: מוסקים הגיעו למרחבי האבטחה
בעונת המסיק של 2024 החלו להתרבות הדיווחים על אישורי כניסה לאזורים הסמוכים ליישובים, אף שהלחימה נמשכה. אחד המקרים הבולטים התרחש ביום הכיפורים באזור מלאכי השלום, סמוך לציר אלון. תושבים סיפרו כי נאמר להם שהמסיק יתקיים מעבר לכביש, אך במהלך החג הופתעו לראות מוסקים ערבים מתקרבים לכיוון היישוב. לדבריהם, האבטחה שהובטחה לא הייתה במקום בתחילת האירוע, והם נאלצו להזעיק כוחות.
צה"ל מסר בתגובה כי המסיק התקיים באדמה פרטית, בתיאום עם גורמי הביטחון, וכי הכוחות פיזרו הפרת סדר שהתפתחה במקום. בהמשך, לפי התושבים, הוסכם על חלוקת אזור המסיק לתאי שטח קטנים ועל בדיקת המוסקים הנכנסים. האירוע המחיש את אחת הבעיות שעליהן התריעו המתיישבים: גם כאשר ניתן אישור צבאי מסודר, עלולים להיווצר פערים בין תנאי האישור לבין ההיערכות הביטחונית בשטח.
מקרה נוסף התרחש בנובמבר 2024 באזור שער השומרון. תושבים מעץ אפרים ומשערי תקווה טענו כי ערבים הורשו להגיע למרחק קצר מבתי מגורים, ובחלק מהמקרים אף להיכנס בפועל לתחומי היישובים. בצה"ל דחו את הטענה שהמסיק התקיים בתוך היישובים והבהירו כי השטח נמצא בין גדר המערכת לגדר היישוב. הצבא מסר גם כי מספר המוסקים ידוע לכוחות, וכי מיקומי המסיק ושעותיו מועברים לגורמי הביטחון המקומיים. התושבים חלקו על הדברים וטענו כי קיימים מקומות שבהם אין מכשול משמעותי בין אזור המסיק לרחובות המגורים.
ביצהר נחשף פער בין האישור לביצוע
בסוף נובמבר 2024 התרחש ליד יצהר אירוע שמדגים את חשיבות האכיפה בשטח. מוסקים מהכפר עוריף, שהורשו להיכנס לחלקות מסוימות בליווי כוחות הביטחון, חרגו מהמתחמים שאושרו להם והתקרבו לאזורים נוספים. במקרה הזה צה"ל אישר במפורש שהייתה חריגה מהשטח המתואם, והבהיר כי כוח צבאי וקצין מהמינהל האזרחי החזירו את המוסקים לחלקות המותרות.
האירוע מלמד כי לצבא קיימת יכולת להגדיר מראש גבולות גאוגרפיים מדויקים למסיק, באמצעות מתחמים מסומנים, ולאכוף אותם כאשר מתגלה חריגה. זו נקודה חשובה לזכות הכוחות שפעלו במקום. מנגד, עצם הצורך בהתערבות לאחר החריגה מעלה שאלה לגבי רמת הפיקוח הרציף על מוסקים המקבלים גישה למרחבים רגישים.
במקביל נמשך השימוש בצווי שטח צבאי סגור לצורך מניעת עימותים. הכלי מאפשר למפקדים להרחיק אנשים מאזור שבו מתפתח חיכוך, אך במקרים מסוימים משמעותו גם הפסקת המסיק עצמו. לצד הכוחות הסדירים והמילואים פעלו במרחב כוחות הגנה מרחבית, כאשר בהדרגה החלה להתחדד ההפרדה בין משימות ההגנה על היישובים לבין האחריות הצבאית לניהול תיאומי המסיק.
2025: חמישה מוסקים נעלמו מהשטח?
אחד האירועים שהעלו שאלות קשות על נהלי הבידוק התרחש באוקטובר 2025 באזור שער השומרון ואורנית. לפי דיווח ב"הקול היהודי", לאחר שנכנסו מוסקים ערבים לאזור באישור צה"ל, התברר בסיום יום המסיק כי חמישה מהם אינם נמצאים בנקודת היציאה. תושבים טענו כי ייתכן שהחמישה ניצלו את הגישה למרחב כדי לעבור לכיוון שטח ישראל. עוד טענו כי הליווי והבידוק לא היו מספקים.
חשוב להבחין בין הטענה לבין הממצא המאומת: צה"ל לא אישר במפורש שחמישה מוסקים נעלמו או שחדרו לשטח ישראל. בתגובה שפורסמה הבהיר הצבא כי המסיק לא התקיים בתוך יישוב ישראלי, שהמוסקים עברו בידוק ביטחוני ונמצאו תחת אבטחה. באשר לפרטי האירוע מסר דובר צה"ל: "הנושא נבדק ונמצא בטיפול". בהמשך אותו דיווח נטען כי שני אנשים נוספים שנראו מתרחקים ללא ליווי אותרו לאחר מכן.
האירוע מדגיש את החשיבות של נוהל כניסה ויציאה מסודר. לא די באישור מסיק או בבדיקת תעודות בכניסה לשטח. נדרשת גם בקרה על מספר האנשים שנכנסו, זהותם, מיקומם במהלך הפעילות ומספר היוצאים בסיומה. מהמידע שפורסם לא ניתן לדעת אם הנוהל הזה אכן הופר במקרה המדובר, אך ברור מדוע תושבים מבקשים לקבל תשובות מפורטות.
בחסות המסיק: מעל 20 אירועי טרור ברחבי יהודה ושומרון | כל הפרטים
ימים בודדים למסיק – ולעיתים שעות בלבד
אחד הכלים המרכזיים שבאמצעותם צה"ל מגביל את הפעילות ליד היישובים הוא הקצאת חלונות זמן קצרים. בחלקות המחייבות תיאום מדובר בדרך כלל ביום אחד עד שלושה ימים בעונת המסיק, אם כי אין מכסה אחידה לכל יהודה ושומרון. עוד לפני שמחת תורה תועדו במקומות מסוימים אישורים של יומיים עד ארבעה ימים, ולאחר פרוץ המלחמה נרשמו גם חלקות שלא אושרה אליהן כניסה כלל.
ההבדלים בין הגזרות משמעותיים. בשנת 2024 תועד יום מסיק אחד בעין יברוד, סמוך לעפרה, ושלושה ימים באדמות סמוך לעתניאל. בשנת 2025 הותרו יומיים בעוורתא, סמוך לאלון מורה ולאיתמר, ושלושה ימים בעין יברוד. בתרקומיא תועד אישור ליום אחד בלבד, לבני 40 ומעלה, ובבית עווא, סמוך לנגוהות, דווח על חלון גישה של שש שעות בלבד.
במרחבי התפר נרשמו לעיתים תקופות פתיחה ארוכות יותר של המעברים: יום אחד באזור ג'נין, 10 ימים באזור טולכרם וכשבועיים וחצי באזור קלקיליה במהלך 2025. אולם פתיחת מעבר למשך 10 ימים אינה מעידה שכל חקלאי הורשה למסוק במשך 10 ימים. המעברים משרתים כמה כפרים וחלקות, ולכל קבוצה עשוי להיקבע לוח זמנים אחר. נכון לעונת 2026, לא אותרה טבלה צבאית פומבית שמציגה את מספר ימי המסיק שאושרו בכל יישוב וחלקה, ולכן אי אפשר לקבוע אם מספר הימים בפועל ירד או עלה לעומת 2025.
2026: צה"ל מרחיב את השטחים המוגבלים
לצד הדיווחים על כניסת מוסקים סמוך ליישובים, בשנת 2026 נרשם שינוי חשוב במדיניות הצבאית. לפי נתוני הצווים שנבחנו בידי שלום עכשיו, דרישת התיאום הורחבה לשטחים נוספים, ובהם אזורים הסמוכים לגנים ולכדים בצפון השומרון, סביב מח'מס בבנימין וליד מאחזים חדשים. בסמוך לכביש 443 נכלל בצווים שטח של כ-800 דונם ליד ח'רבתא אלמסבח, שבו נאסרה כניסה ללא תיאום מוקדם. גם באזור עוז ציון הורחבו מגבלות הגישה.
שינוי נוסף דווח בספטמבר 2026, לקראת תחילת העונה, בפיקוד המרכז הוחלט להיערך למניעת מסיק ערבי באדמות מדינה בשטחי C. על פי ההנחיה שדווחה, תיאומים יינתנו רק לחלקות המוגדרות כבעלות פרטית מוכרת ומוכחת. בעבר התאפשר בחלק מהמקומות מסיק גם בקרקעות שלא הוצגה לגביהן בעלות פרטית ברורה, בין היתר כדי לצמצם חיכוכים.
ההחלטה להבחין בין בעלות פרטית מוכחת לבין אדמות מדינה היא צעד משמעותי בהסדרת הנוכחות בשטח. עם זאת, הפרסום עסק בהיערכות ובהנחיות לקראת העונה, ואין במידע שנאסף נתונים המוכיחים שהאיסור נאכף בכל החלקות שאליהן הוא נוגע. במערכת הביטחון נערכו גם לאפשרות של מחאות והפרות סדר בעקבות המדיניות, על רקע ההערכה שעונת המסיק תהיה שופעת במיוחד.
אל מתן: מה קורה כשהמוסקים מתקרבים לבתים?
למרות החמרת ההגבלות, האירועים האחרונים מלמדים כי הקושי לא נפתר. בשכונת אל מתן שבקרני שומרון טענו תושבים כי ב-9 באוקטובר הגיעו מאות מוסקים ערבים לאזור, וחלקם התקרבו לבתי השכונה. לדבריהם, במקום לא הייתה אבטחה מספקת בתחילת האירוע, אף שמדובר בשכונה ללא גדר היקפית, וכוחות הצבא הגיעו רק לאחר פניות חוזרות של התושבים.
עוד סיפרו תושבים כי קצינים אמרו להם שמותר לערבים למסוק במרחק של 200 מטר. מדובר בטענה שלא גובתה בפקודה צבאית פומבית, ולא ברור אם המרחק הזה נמדד מבתי המגורים, מגבול היישוב או מנקודה אחרת. דובר צה"ל מסר כי הכוחות הגיעו בהתאם לאילוצים המבצעיים ולריבוי המשימות בגזרה, והתחייב לבצע התאמות בפריסת האבטחה. בה בעת הדגיש הצבא את תפיסתו המבצעית: "משימתם של כוחות הביטחון היא לאפשר את קיומו של מסיק זיתים בהיקף מרבי, תוך הבטחת ההגנה המרבית על המרחב."
התמונה דומה בחלקה גם בגוש עציון ובקריית ארבע. באוקטובר 2026 דווח על אישורי מסיק בסמיכות לבתים בקריית ארבע, ועל כניסה שתוכננה לאזור נווה דניאל ובוטלה לעת עתה בעקבות מחאת תושבים. האירועים הללו אינם מוכיחים שהמסיק עצמו שימש לפעילות טרור, אך הם מצביעים על המשך המחלוקת סביב המרחקים המותרים, רמת האבטחה והאפשרות לשנות אישורים בעקבות הערכות ביטחוניות ומחאות מקומיות.
מפקד מחוז ש"י בפגישה עם מועצת יש"ע: "פועלים לגירוש אנרכיסטים"
גם אכיפת החוק כלפי פעילים השתנתה
בשנים האחרונות נוכחותם של פעילים ישראלים וזרים במסיק הפכה לחלק נוסף מהעיסוק הצבאי בעונה. בחודשים הראשונים לאחר פרוץ המלחמה נוכחות הפעילים הזרים הייתה מצומצמת יחסית. בהמשך חזרו קבוצות מאורגנות, ובשנת 2025 תועדו פעולות אכיפה נרחבות יותר נגד משתתפים שהגיעו לאזורים שהוגדרו שטחים צבאיים סגורים.
באחד האירועים בשומרון הרחיקו רשויות האכיפה שישה פעילים ישראלים ושני פעילים זרים לתקופה של 15 ימים. שני אזרחים אמריקאים נוספים גורשו מישראל ונאסרה עליהם הכניסה למשך 10 שנים, בעקבות כניסה לשטח צבאי סגור והפרת תנאי אשרות הכניסה, לפי עמדת הרשויות. האירוע ממחיש את הרחבת השימוש באמצעי אכיפה גם כלפי פעילים המגיעים ללוות מוסקים, ולא רק כלפי המוסקים עצמם.
ב"הקול היהודי" נטען כי בתקופת המסיק פועלים בשטח גם אנשי מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית, לעיתים בלבוש אזרחי, וכי הפעילות החקלאית משמשת גם ליצירת נוכחות לאומית בשטחי C. האתר דיווח על עימותים, יידויי אבנים, ניסיונות דריסה ופעילות מתוכננת של קבוצות מלווים וצלמים. חשוב להדגיש כי לא כל הטענות אומתו באופן עצמאי, ואין בסיס לקבוע שכל מוסק או מלווה מעורב בפעילות עוינת. עם זאת, הטענות מעלות שאלות רלוונטיות על בדיקת זהותם של הנכנסים ועל יכולת הצבא להבחין בין פעילות חקלאית לפעילות שנועדה לעורר חיכוך.
המאבק על הקרקע והוויכוח סביב עצי הזית
מאחורי הדיון הביטחוני עומד גם ויכוח עמוק על מעמד הקרקע ועל משמעות המסיק. במינהל האזרחי מייחסים לענף הזיתים משקל כלכלי משמעותי בחברה הערבית הכפרית, ובמסמך ההיערכות הרשמי לעונת 2026 הוא מתואר כענף מרכזי עבור משפחות רבות. מנגד, ב"הקול היהודי" נטען כי חשיבותו של הענף לכלכלת הרשות הפלסטינית כולה קטנה יותר מזו המשתקפת בתדרוכים הצבאיים, וכי יש לבחון את הקשר בין המסיק לבין מאמצי הרשות להרחיב את אחיזתה בקרקע. מדובר בשתי שאלות שונות: חלקו של הענף בכלכלה הכללית, לעומת חשיבותו לפרנסת המשפחות העוסקות בו.
הוויכוח הגיע גם לשיח ההלכתי. שבוע שעבר פורסמה עמדתו של הרב דב ליאור, שהתיר מסיק זיתים בידי יהודים גם בשטחים המרוחקים מהיישובים, וקשר את הדברים למצוות יישוב הארץ ול"כיבוש הארץ". הדברים פורסמו על רקע עמדה אחרת של רבנים מגוש עציון, שהתנגדו למסיק כזה בשל חשש לגזל ולסכנה. המחלוקת ממחישה כי שאלת המסיק אינה מוגבלת לתיאומים צבאיים, אלא נוגעת גם לבעלות על הקרקע ולשאלת השימוש בה.
מנגד, ארגוני שמאל וזכויות אדם מצביעים על פגיעה בחקלאים ערבים ועל השחתת עצי זית בשנים האחרונות. לפי נתונים שציטטה שלום עכשיו ממשרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, מינואר 2023 עד אוגוסט 2026 הושחתו כ-88,000 עצים ושתילים ביהודה ושומרון בידי מתיישבים, על פי הדיווח. הארגונים מותחים ביקורת גם על צווי ההגבלה ועל השימוש בצווי שטח צבאי סגור. מבחינת צה"ל, ההתמודדות עם פגיעה ברכוש ועם אלימות מכל צד היא חלק מהמשימה לשמור על הסדר והביטחון במרחב, לצד מניעת הסתננות ופיגועים.
השולט בהר ישלוט בארץ: התוכנית המסוכנת של הרש"פ לכיבוש המעוזים ביו"ש | אלישע ירד
השאלה שנותרה פתוחה: מי קובע את גבולות הביטחון?
ההשוואה בין השנים 2023 ל-2026 אינה מאפשרת לקבוע שצה"ל פשוט הפסיק להגביל את המסיק. מבחינת היקף הצווים, הגדרת חלקות מאושרות, הגבלת הגישה לאדמות מדינה והאכיפה כלפי פעילים, קיימים סימנים ברורים דווקא להחמרה. אולם בכל הנוגע לאישורי כניסה סמוך לבתי היישובים, הפער בין המדיניות הביטחונית שלאחר הטבח לבין ההחלטות שהתקבלו בשנים הבאות מחייב בדיקה יסודית.
יש גם שאלה של חלוקת אחריות. בתחילת המלחמה היו כיתות הכוננות וכוחות ההגנה המרחבית גורם מרכזי בניהול ההרחקות ליד היישובים. בהמשך עבר יותר מן הטיפול במסיק לכוחות הצבא והמינהל האזרחי, מתוך רצון לנהל את האירועים באופן מסודר ולצמצם עימותים מקומיים. השינוי עשוי לשפר את אחידות הפיקוח, אך בדיווחים מאל מתן ומשער השומרון עלו טענות לפערים בתיאום בין המפקדים לבין גורמי הביטחון ביישובים. בלעדי נתונים מלאים על פריסת הכוחות, זמני התגובה והעברת ההודעות לרבש"צים, קשה לקבוע עד כמה השינוי הצליח.
כדי לקבל תמונה מלאה נדרשות תשובות מכמה סוגים: מהו מרחק הביטחון הרשמי ממבני מגורים ומגדרות? מי מאשר כניסה למרחב אבטחה, ומי בודק את מעמד הקרקע? מהו נוהל הבידוק והספירה של נכנסים ויוצאים? כיצד נבדקת זהות המלווים? כמה אישורי מסיק בוטלו בכל שנה, כמה חריגות התגלו וכמה אירועים הביאו להפסקת הפעילות? ומעל הכול, האם קיימת פקודה אחידה של פיקוד המרכז או שההחלטות משתנות בין החטיבות המרחביות?
שלוש שנים לאחר טבח שמחת תורה, המבחן של צה"ל אינו מסתכם במספר הדונמים שעליהם הוטלו הגבלות או במספר ימי המסיק שאושרו. השאלה המרכזית היא האם ההיתרים שניתנים בשטח מתיישבים עם צורכי הביטחון של היישובים, האם הכוחות מסוגלים לאכוף את התנאים שנקבעו, והאם לקחי הטבח באים לידי ביטוי גם בהחלטות השגרתיות של עונת המסיק.
הנתונים מלמדים שצה"ל יודע להחמיר את ההגבלות כשהוא מזהה צורך ביטחוני. השאלה שנותרה היא אם אותה זהירות מיושמת בכל מקום שבו המסיק מגיע עד סמוך לבתי המתיישבים.
גורם צבאי: "לא מאפשרים מסיק ללא תיאום ביטחוני"
גורם צבאי ששוחח עם "עולם קטן" הבהיר כי מדיניות המסיק ביהודה ושומרון מתבצעת תוך הקפדה על צורכי הביטחון של היישובים. לדבריו, כ-90% משטחי המסיק נמצאים בשטחי A ו-B, ואילו כ-10% בלבד נמצאים בשטחים פרטיים בבעלות ערבית בשטחי C.
הגורם הדגיש כי בשטחי C המסיק מתאפשר רק בקרקעות פרטיות ובכפוף לתיאום מוקדם עם צה"ל ועם גורמי הביטחון של היישובים הסמוכים. "אם המסיק לא תואם, לא מאפשרים לו להתקיים", הבהיר. לדבריו, במקומות רגישים, ובכללם אדמות מדינה הנמצאות בתחומי שיפוט עתידיים, נמנעת כניסת מוסקים.
עוד ציין הגורם כי מסיק מתואם מתקיים בליווי כוחות הביטחון, ובהם כוחות מג"ב, וכי הצבא אינו מאפשר ניצול של המסיק לצורך פרובוקציות או פעילות של גורמים אנרכיסטיים וצלמים המעורבים בפעילות מסוג זה. המרחק המותר בין אזורי המסיק ליישובים נקבע בהתאם לתיאום עם גורמי הביטחון הרלוונטיים, ולא על פי מרחק אחיד.
בהתייחס לטענות על מעורבות מנגנוני הביטחון הפלסטיניים, הבהיר הגורם כי לא ניתנים אישורים לאבטחה מטעם הרשות הפלסטינית במסגרת המסיק.
לדבריו, כלל אירועי החיכוך שעליהם דיבר התרחשו בשטחי B, במקרים שבהם הצבא לא הוזעק בזמן. כדוגמה למדיניות האכיפה ציין אירוע שהתרחש באזור אבו פלאס בבנימין, שבו ביקשה הרשות הפלסטינית לקיים מפגן תמיכה במסיק. לדברי הגורם, כוחות הביטחון מנעו את קיום האירוע.
