תעשיית חוות השרתים לבינה מלאכותית בישראל קיבלה את כללי המשחק הרשמיים הראשונים שלה, אחרי חודשים שבהם עמד כל תחום החיבור לרשת החשמל בהקפאה. מליאת רשות החשמל קבעה כי כל חוות שרתים חדשה תוכל לקבל חיבור בהספק של עד 200 מגה-ואט, ושסך כל ההספק שיוקצה לענף כולו בישראל יוגבל ל-1,300 מגה-ואט.
מתוך התקרה הכוללת, 300 מגה-ואט ישמשו בהכרח צרכנים מקומיים, ואת היתרה אפשר יהיה להפנות ליצוא יכולת חישוב ללקוחות בחו"ל – בעיקר חברות בינה מלאכותית. כדי להמחיש את סדר הגודל: חוות שרתים בהספק המקסימלי המותר, 200 מגה-ואט, שפועלת סביב השעון, צורכת כ-1.75 טרה-ואט-שעה חשמל בשנה – קצת יותר מ-2% מכלל צריכת החשמל של ישראל ב-2024, וזאת ממתקן בודד.
איך נולדה ההחלטה
בחודש יולי האחרון עצרה רשות החשמל את כל בקשות החיבור החדשות לחוות שרתים, אחרי גל בקשות עצום בהיקף מצטבר של כ-27 ג'יגה-ואט – כמעט פי 3 מכלל יכולת ייצור החשמל של ישראל. בין הפונים הייתה גם חברת הנדל"ן מגה אור, שביקשה להקים חוות שרתים בהיקף של מאות מגה-ואט כל אחת.
בשורה כלכלית: ענקית ענן אמריקאית מזרימה 10 מיליארד דולר לישראל
ההחלטה שהתקבלה כעת היא בעצם פשרה בתוך מליאת הרשות עצמה, בין חברים שרצו להקציב לענף כמה מאות מגה-ואט בלבד (עד כ-1,000), לבין אחרים שדחפו למתווה גדול בהרבה – עד 2,300 מגה-ואט. המליאה מורכבת מיו"ר רשות החשמל, נציגי משרדי האוצר והאנרגיה, נציג שר האנרגיה ומשקיף מטעם המשרד להגנת הסביבה.
עוד לפני ההחלטה הסופית, בענף העריכו שהמתווה הנבחן יאפשר להקים כ-15 חוות שרתים ובסך הכול כ-3,000 מגה-ואט חיבור – יותר מכפול מהתקרה שנקבעה בסופו של דבר. כדי לוודא עמידה בלוחות הזמנים ולמנוע ספקולנטים שמבקשים לתפוס מקום ברשת בלי כוונה רצינית לבנות, נקבעה גם ערבות של 2 מיליון שקל לכל מגה-ואט מבוקש – כך שיזם שירצה להקים חווה בגודל המקסימלי יידרש להפקיד ערבות של 400 מיליון שקל, מעבר לעלויות הפיתוח עצמן.
מאיפה המחסור בחשמל בכלל
לנגה, החברה הממשלתית שמנהלת את מערכת החשמל, הגיעו כמאה בקשות לחיבור חוות שרתים בהספק מצטבר של כ-27 אלף מגה-ואט. לשם השוואה, שיא הביקוש לחשמל בישראל עמד על כ-17,300 מגה-ואט, וכלל חוות השרתים שכבר פועלות כיום בארץ צורכות יחד כ-400 מגה-ואט בלבד.
הבעיה היא לא רק כמות הייצור הכוללת, אלא הזמינות בכל רגע נתון. ההספק המותקן במשק עמד ב-2024 על כ-24.6 ג'יגה-ואט, אבל חלק ממנו מגיע ממתקנים סולאריים שהתפוקה שלהם תלויה בשעות היום ובמזג האוויר. בשעות הערב, כשהייצור הסולארי יורד, שאר תחנות הכוח – בעיקר תחנות גז – נושאות חלק גדול יותר מהצריכה. בקיץ 2025 נשבר שיא הביקוש לחשמל ארבעה ימים רצופים, ולמשק נותרו אז כ-1,500 מגה-ואט פנויים בלבד מעבר לשיא – כמעט בדיוק ההיקף שכבר הובטח עד כה לחוות השרתים.
למה מנסים לדחוף את החוות לנגב
המתווה של רשות החשמל מצטרף להחלטת ממשלה 3907 מפברואר, שהגדירה חוות שרתים לבינה מלאכותית הצורכות לפחות 50 מגה-ואט כתשתית לאומית. לפי ההחלטה, באזורי הביקוש במרכז הארץ לא תאושר חווה מעל 200 מגה-ואט, אלא אם היזם מקים גם מתקן ייצור חשמל עצמאי שמזין אותה באופן ישיר ומלא.
כיום כ-60% מההספק שהוזמן עד כה לחוות שרתים במתח גבוה מרוכז במשולש נתניה-מודיעין-ראשון לציון, אזור שבו רשת ההולכה עמוסה ממילא מצריכה של אוכלוסייה גדולה, מסחר ותעשייה. הנגב, שבו מרוכזים רוב מתקני האנרגיה המתחדשת בישראל, מסומן לעומת זאת כיעד מועדף להקמת חוות חדשות.
מה עוד נשאר להכריע
רשות החשמל טרם סיימה לגבש את כל כללי המשחק. קריטריונים נוספים – כמו חלוקה גיאוגרפית בין מרכז לפריפריה והקלות ליזמים שמביאים איתם ייצור חשמל עצמאי, למשל פאנלים סולאריים ומערכות אגירה – ייקבעו רק בהמשך, במסגרת שימוע ציבורי. המשמעות היא שההיתרים הראשונים תחת המתווה החדש צפויים להינתן רק בעוד כמה חודשים לפחות, ככל הנראה רק לאחר הקמת הממשלה הבאה.
בינתיים, מעל ג'יגה-ואט של חוות שרתים כבר אושרו תחת המדיניות הקודמת, שהתבססה על סדר ההגשה של הבקשות בלבד.
עוד באותו נושא
