בשורה משמעותית למשק האנרגיה האזורי: ייצוא הגז הטבעי מישראל למצרים זינק ביממה האחרונה לרמה של יותר ממיליארד רגל מעוקב ביום. המהלך מגיע לאחר שישראל חידשה את האספקה באופן מלא עם חזרתו לפעילות של מאגר "לווייתן", שהושבת למשך 32 ימים בשל המצב הביטחוני והערכות המצב במלחמה מול איראן.
החזרה לשגרה בהזרמת הגז מגיעה יום אחד בלבד אחרי שהחל חידוש חלקי של האספקה, וכעת רמת המשלוחים חזרה לממדים שנראו לפני פרוץ המערכה. מדובר בצעד קריטי עבור המצרים, שנאלצו להתמודד בשבועות האחרונים עם משבר אנרגיה עמוק שהוביל להפסקות חשמל נרחבות בכל רחבי המדינה.
גורמים ממשלתיים במצרים אישרו כי האספקה חודשה בעקבות החזרה לפעילות של שדה "תמר" ושדה "לווייתן". לפני המלחמה, מצרים הסתמכה על ייבוא יומיומי של כמיליארד רגל מעוקב מהשדות הישראליים, והפסקת הזרמה זו יצרה בור כלכלי ואנרגטי עצום אצל השכנה מדרום.
מונעים חשכה בקהיר
התלות המצרית בגז הישראלי היא כמעט מוחלטת, כאשר 82% מייצור החשמל במצרים מתבסס על גז טבעי. בזמן שהמאגרים הישראליים היו סגורים מסיבות ביטחוניות, עלות ייבוא האנרגיה החודשית של מצרים זינקה מ-560 מיליון דולר לסכום דמיוני של 1.65 מיליארד דולר, מה שהכביד מאוד על קופת המדינה המצרית.
חשוב לדעת כי ייצור הגז המקומי במצרים, בעיקר בשדה "זוהר", נמצא בדעיכה מתמדת. לכן, הגז הישראלי הוא לא רק "בונוס" אלא צורך קיומי עבורם, שכן הוא זול משמעותית מרכישת גז טבעי נוזלי בשוק העולמי. חזרת הזרם מפחיתה באופן מיידי את הלחץ על הגירעון המצרי במטבע חוץ.
למרות העובדה שהגז הישראלי הוא זה שמחזיק את האור דולק בבתי המצרים, במערכת המדינית מצביעים על מורכבות גדולה. השנאה ברחוב המצרי כלפי ישראל נותרה תהומית, במיוחד על רקע המלחמה, אך בדרג הממשלתי מבינים היטב כי שיתוף הפעולה בתחום האנרגיה הוא ה"עוגן" שמונע מהמדינה כולה לקרוס.
עסקת המיליארדים והעתיד האזורי
המהלך הנוכחי הוא חלק בלתי נפרד מעסקת ענק שנחתמה בסוף שנת 2025. לפי ההסכמים, ישראל תייצא למצרים כ-130 מיליארד מ"ק גז עד שנת 2040, עסקה ששוויה המוערך עומד על כ-35 מיליארד דולר. הנתונים הללו ממחישים כיצד המשאבים הטבעיים של ארץ ישראל הופכים לכלי אסטרטגי ראשון במעלה.
בעוד שמצרים מנסה לשמר את מעמדה, המציאות מוכיחה כי ללא הסיוע הישראלי והזרמת הגז הרציפה, הכלכלה המצרית הייתה מתקשה לתפקד. ישראל ממשיכה לבסס את מעמדה כמעצמת אנרגיה אזורית, תוך שהיא שומרת על אינטרסים ביטחוניים וכלכליים כאחד, ומזכירה לכולם מי בעל הבית האמיתי על המשאבים במזרח התיכון.
