צבא ארה"ב הכין תוכניות תקיפה חדשות נגד מתקני הגרעין ותשתיות האנרגיה באיראן, הכוללות אפשרות להשתמש בפצצה הלא-גרעינית החזקה ביותר בארסנל האמריקני. אלא שבמערכת הביטחון האמריקנית מטילים ספק ביכולתה להשמיד את היעדים המרכזיים של המשטר האיראני. כך על פי הדיווח ב-CNN.
צבא ארצות הברית גיבש תוכניות תקיפה חדשות נגד איראן, הכוללות אפשרות להשתמש בפצצת הענק GBU-43/B, המכונה "אם כל הפצצות" (MOAB). כך עולה מחשיפה שפורסמה ברשת CNN, המבוססת על שיחות עם כמה גורמים אמריקניים המעורים בתכנון הצבאי. התוכניות כוללות פגיעה בתשתיות אנרגיה ובמתקני גרעין איראניים, אם הנשיא דונלד טראמפ יורה על חידוש התקיפות.
ישראל וארצות הברית חתמו על העסקה לרכש 12 מסוקי אפאצ׳י מתקדמים
לפי הדיווח, האפשרות להשתמש בפצצה, הנחשבת לחימוש הלא-גרעיני העוצמתי ביותר בארסנל האמריקני, נבחנת לקראת בחירות האמצע בארצות הברית או לאחריהן. טראמפ כבר הצהיר שלא יורה על פעולות צבאיות חדשות לפני הבחירות, אך חלק מיועציו אינם בטוחים שמדובר בהחלטה סופית.
אחד המקורות סיפר ל-CNN כי הנשיא הורה לצבא להכין חבילות תקיפה נוספות נגד יעדים איראניים, ובהן מספר רב של תשתיות אנרגיה. לפי אותו מקור, התכנון כולל אפשרות לבצע תקיפה משמעותית לפני נסיגת כוחות אמריקניים מאזור האחריות של פיקוד המרכז של צבא ארצות הברית (CENTCOM). מהלך כזה עשוי לאפשר לטראמפ להכריז על הישג צבאי ולאחר מכן להוציא במהירות את הכוחות מהאזור.
המטרה שמתחת להר: האם הפצצה תספיק?
אחת המטרות שנמצאות בתוכניות האמריקניות היא אתר הגרעין האיראני המכונה "הר המכוש" (Pickaxe Mountain). לפי מקור נוסף, תוכניות התקיפה נגד האתר כוללות במפורש אפשרות להשתמש ב-MOAB. בארצות הברית ובישראל מעריכים כי איראן מחזיקה במקום רכיבים הקשורים לתוכנית הגרעין שלה, וטראמפ איים בחודשים האחרונים כמה פעמים לתקוף אותו.
אלא שכאן מתעוררת בעיה מבצעית. הפצצה, שמשקלה כ-9.8 טונות, מונחית באמצעות GPS ומסוגלת לגרום להרס בשטח עצום, בהיקף המשתווה לתשעה גושי בניינים עירוניים. עם זאת, היא תוכננה בעיקר ליצור פיצוץ אדיר מעל פני הקרקע, ולא לחדור לעומק האדמה. גורמים המעורים בתוכניות מזהירים כי ייתכן שלא תוכל להשמיד מתקני גרעין המוגנים בשכבות סלע עבות, ובהן שכבות גרניט, כפי שמעריכים שקיימות באתר האיראני.
מקור שלישי המעורה בדיונים הצבאיים הסביר ל-CNN: "ה-MOAB הוא בעיקר נשק למבצעי השפעה תודעתית, שמצוין לפינוי שטחים עצומים, אבל לא להרבה מעבר לכך. הוא בהחלט לא תוכנן כראש קרב לחדירה עמוקה". לדבריו, ייתכן שעיקר התועלת בשימוש בפצצה יהיה פסיכולוגי, במיוחד לנוכח סירובו של המשטר האיראני להיענות לדרישותיה הדיפלומטיות של וושינגטון.
טראמפ מחפש דרך לסיים את המלחמה
ברקע התוכניות החדשות עומד הקושי של הממשל האמריקני להביא לסיום המלחמה באיראן, לאחר יותר מחצי שנה של תקיפות אמריקניות וללא הסכם מדיני. המלחמה אינה פופולרית בציבור האמריקני, ובמפלגה הרפובליקנית חוששים מהשלכותיה על בחירות האמצע הקרובות.
לפי CNN, טראמפ ויועציו דנים כבר חודשים באפשרויות שיאפשרו להציג סיום ברור למלחמה. חלק מבכירי הממשל מתארים את המערכה כמלחמה שכבר הוכרעה למעשה, אך הנשיא עצמו נמנע מהכרזה חד-משמעית על ניצחון וממשיך להדגיש שנותרו לארצות הברית משימות באיראן. במקביל, הוא הביע ספק בהצעות של גורמים המקורבים אליו להחזיר את הכוחות האמריקניים הביתה ללא פעולה נוספת, מחשש שמהלך כזה ייתפס כתבוסה.
אחד המקורות תיאר אפשרויות תקיפה שגיבש הפנטגון כמעין "מופע זיקוקים", שנועד לספק לנשיא הישג סמלי שיאפשר לו לסיים את המערכה, גם אם התקיפות לא ישיגו את המטרות האסטרטגיות שבגללן החלה. אחת המטרות המדיניות המרכזיות של הממשל היא להגיע להסכם שיאפשר את פתיחתו מחדש של מצר הורמוז, מבלי לחסום אפשרות להתקדמות דיפלומטית בהמשך.
המחיר האפשרי והחשש מתגובה איראנית
לצד היתרון ההרתעתי האפשרי, במערכת הביטחון האמריקנית מזהירים גם מההשלכות של שימוש בפצצת הענק. הפיצוץ עלול לגרום להרס כבד באזור הפגיעה ולסכן אזרחים, במיוחד אם יותקפו מתקני תשתית בקרבת אזורים מאוכלסים או מתקנים אזרחיים. גורמים אמריקניים מעריכים כי שימוש ב-MOAB לבדו לא יביא בהכרח לכניעת המשטר האיראני או לניצחון צבאי מכריע.
לפי הדיווח, גורמים בממשל ומומחים מחוץ לו סבורים שהכרעה מלאה של איראן תחייב ככל הנראה מבצע קרקעי רחב, שעלול לגבות את חייהם של אלפי חיילים אמריקנים. הפנטגון מחזיק תוכניות גם לתרחיש כזה, אך בשלב זה אין בממשל גורמים הדוחפים לביצועו, וטראמפ עצמו אינו מגלה עניין בשליחת כוחות קרקעיים לאיראן.
בינתיים, צבא ארצות הברית נערך גם לאפשרות של תגובה איראנית לתקיפות חדשות. בשבועות הקרובים צפויים להתחלף חלק מהכוחות האמריקניים המוצבים באזור פיקוד המרכז, ואחד הגורמים אמר כי ייתכן שחלק מהחיילים שייצאו מהאזור לא יוחלפו בכוחות חדשים.
פצצת ה-MOAB פותחה במהלך מלחמת עיראק ונועדה במקור לפגוע בריכוזים גדולים של חיילים וציוד צבאי, וכן בבונקרים מבוצרים מעל הקרקע. בניגוד לפצצות חודרות בונקרים, היא מתפוצצת באוויר ויוצרת גל הדף אדיר המתפשט לכל הכיוונים. בהמשך הורחבו היעדים האפשריים שלה גם למערות ולמנהרות שנחפרו בקרקע רכה יחסית.
הפצצה פותחה מראש גם ללחימה פסיכולוגית
כבר בשנת 2003, בשלבי הניסוי האחרונים של הפצצה, הסבירו גורמים בצבא האמריקני כי היא פותחה גם לצורכי לוחמה פסיכולוגית. התקווה הייתה שעוצמת הפיצוץ תרתיע חיילים עיראקים ותגרום להם להיכנע או להימנע מלחימה. טראמפ היה הנשיא האמריקני הראשון שהורה על שימוש מבצעי בפצצה, בשנת 2017, במהלך כהונתו הראשונה. אז הטיל הצבא האמריקני את ה-MOAB על מתחם מנהרות מבוצר של דאעש באפגניסטן, ששימש את מחבלי הארגון לתכנון ולביצוע תקיפות נגד כוחות הממשלה.
לפי גורמים אפגניים, בתקיפה נהרגו 36 מחבלי דאעש, הושמדו שלוש מנהרות תת-קרקעיות וכן אמצעי לחימה ותחמושת. גורמים אמריקניים ואפגניים מסרו אז כי לא נפגעו אזרחים. למרות זאת, השימוש בפצצה עורר שאלות בנוגע לנחיצותו של חימוש כה עוצמתי נגד אותו יעד, ושאלות דומות צפויות לעלות אם טראמפ יחליט להשתמש בה גם באיראן.
בתגובה לפניית CNN, גורם בבית הלבן אמר כי הממשל אינו מתייחס לתוכניות צבאיות רגישות, בין שהן קיימות ובין שלא. הוא הוסיף: "הנשיא טראמפ משאיר את כל האפשרויות על השולחן כדי להבטיח שלאיראן לעולם לא יהיה נשק גרעיני". גם בפנטגון נמנעו מלאשר את פרטי התוכנית. בתגובה הרשמית נאמר: "משרד המלחמה מתכנן מגוון רחב של תרחישים מבצעיים כדי לבצע את הנחיות הנשיא ושר ההגנה ולהבטיח את הצלחת המשימה בכל סביבה מבצעית".
