אמש (רביעי) נסתם הגולל על עסקת הענק לרכש 12 מסוקי קרב מסוג אפאצ'י (AH-64) מתוצרת בואינג בשווי כולל של כמיליארד דולר. העסקה, שהייתה אמורה לשפר במידה ניכרת את מהירות התגובה של חיל האוויר, נפלה בתום דיונים קדחתניים בין משרד הביטחון למשרד האוצר, לאחר ששליש מעלותה – סכום של 288 מיליון דולר – נותר ללא מקור תקציבי מאושר.
נחיצותם של מסוקי הקרב עלתה באופן מפורש במסקנות ועדת נגל לבחינת אירועי 7 באוקטובר, מתוך הבנה כי זמינות גבוהה של מסוקי אפאצ'י הייתה מאפשרת להגיע לגבול ולהגיב במהירות נחרצת. בינואר האחרון אישרה מזכירות המדינה האמריקאית מכירה אפשרית של 30 מסוקים מדגם AH-64 בהיקף של 3.8 מיליארד דולר, כאשר בשלב הראשון תוכנן רכש של 12 יחידות. המסוקים הדו-מושביים, המיועדים לתקיפת מטרות קרקעיות בכל תנאי מזג אוויר וכוללים טילים מתקדמים כמו מסדרת "תמוז" וטווח טיסה של כ-480 ק"מ, היו אמורים לתת מענה מבצעי מיידי.
מבוכה מול וושינגטון ועיכוב בקווי הייצור
בגלל המחלוקות התקציביות, מדינת ישראל ביקשה מהאמריקאים לדחות את הדד-ליין של העסקה לא פחות משלוש פעמים שונות. העיכוב הישראלי השפיע ישירות גם על הזמנות של צבא ארה"ב, שכן העסקה הישראלית שולבה בתוך מתווה רכש אמריקאי רחב. בכיר ביטחוני ישראלי סיפר: "זו הפעם הראשונה שבה מדינת ישראל מבקשת ארכה שלוש פעמים על אותה עסקה", והוסיף כי האמריקאים סירבו להעניק ארכות נוספות ואף נזפו בישראל.
במשרד האוצר טוענים כי ועדת השרים להצטיידות אישרה במקור את עסקת הרכישה לפי המתווה שהציעה מערכת הביטחון, אולם זמן קצר לאחר מכן שינתה מערכת הביטחון את המתווה בניגוד להתחייבותה. גורמים באוצר הבהירו: "ועדת השרים להצטיידות אישרה את עסקת הרכישה על פי המתווה שהציעה מערכת הבטחון שעל פיו משרד האוצר נערך למימונה. זמן קצר לאחר מכן מערכת הביטחון שינתה את המתווה בניגוד לזה שאליו התחייבה ובניגוד לאישור שקיבלה מוועדת השרים". עוד ציינו באוצר כי "פריצת המתווה שסוכם עומדת בניגוד למגבלות התקציב הקבועות בחוק – דבר שאינו אפשרי חוקית. משרד האוצר מממן את עסקאות הרכש וההצטיידות הבעטחונית במיליארדי שקלים מדי שנה וימשיך לעשות זאת בהתאם לחוק ולהחלטות הדרג המדיני". בייעוץ המשפטי נקבע כי מדובר בחריגה ממנגנון הנומרטור – כלי הניטור התקציבי של הממשלה לשלוש שנים קדימה.
עסקאות אסטרטגיות נוספות בסכנת פיצוץ
נפילת עסקת מסוקי הקרב מציבה כעת סכנה ממשית גם לעסקאות אסטרטגיות דחופות נוספות שתוכן אמור לפוג בתוך כחודשיים. הראשונה שבהן היא הרחבת רכש מסוקי התובלה הכבדים מסוג CH-53K ("פרא") מתוצרת לוקהיד מרטין-סיקורסקי בשישה מסוקים נוספים, מ-12 שהוזמנו ל-18 מסוקים. מסוקים חדשים אלה מיועדים להחליף את צי מסוקי היסעור הישן, וכושר הנשיאה שלהם גדול פי שלושה. תא המטען הרחב מאפשר להטיס כוחות רבים לעומק שטח האויב ולשאת כלי רכב ממוגנים וציוד לוגיסטי חיוני.
עסקה קריטית נוספת הנמצאת על הפרק היא רכש של שני מטוסי תדלוק נוספים מדגם KC-46 מתוצרת בואינג, בנוסף לשישה שכבר הוזמנו. המערכות המבצעיות מול איראן והמרחק הרב אל מול המורדים החות'ים בתימן הבהירו מעל לכל ספק את החשיבות המכרעת של מטוסי התדלוק לביצוע תקיפות מסיביות, עקביות וממושכות בטווחים ארוכים.
ברקע העימות החריף בין המשרדים עומד גם חוב חסר תקדים של המדינה לתעשיות הביטחוניות הישראליות (רפאל, אלביט מערכות והתעשייה האווירית) בהיקף של כ-17 מיליארד שקל. החובות הללו כבר גרמו לתעשייה האווירית לעבור ברבעון השני של השנה לתזרים מזומנים שלילי של כ-800 מיליון דולר. במערכת הביטחון מעריכים כי עד סוף שנת 2026 תידרש תוספת תקציבית של כ-40 מיליארד שקל, שתעמיד את תקציב הביטחון על 183 מיליארד שקל – כדי למנוע אובדן מקומות בקווי הייצור האמריקאיים ועיכוב של שנים במסירת כלי הטיס.
