1. שלוש שנים אחרי שמחת תורה ההוא, אפשר לומר בהקלה גדולה שמדינת ישראל יצאה מהקונספציה המסוכנת שהמיטה עליה את 7 באוקטובר ועוד כל כך הרבה אסונות. קונספציית "כוחי ועוצם ידי". התפיסה החילונית היהירה והמנותקת שאומרת: רק בחיל ורק בכוח ולא ברוח ה'.
אחרי אותו יום נורא, כמעט אף אחד לא משליך עוד את יהבו על הכוח בלבד. כמעט כולם נושאים עיניים לשמיים. וכמה מרגש לראות איך ההתעוררות הרוחנית משפיעה על המציאות. כמה ניסים גלויים היו לנו מאז אותו הסתר פנים של שמחת תורה.
בשם ה': מה עשתה המלחמה לאמונה של נתניהו בבורא עולם? | תחקיר עולם קטן
2. אבל בשבוע שעבר נשבר שיא. שיא של ניסים ושיא של הודיה לה' עליהם. בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל, שבמשך שנים היה אחד מראשי קונספציית כוחי ועוצם ידי, הודה לקב"ה על הניסים. לא הפסיק להודות.
בהתחלה יצא הסרטון שבו הוא מניף את ידיו למעלה ושר עם ניצולי המטוס והילדים שלהם "ה' יתברך תמיד אוהב אותי". ואז אומר בהכרת תודה: "מה אני אגיד לכם? על זה אומרים 'נס משמיים'. זה ממש 'נס משמיים'".
אחרי זה הגיע פוסט של שורה אחת: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שעשה לנו נס במקום הזה".
למחרת ראיתי עוד תיעוד מהלשכה: מפגש מצומצם יותר עם גיבורי הטיסה הצנועים. שם הוא החזיק בידיהם של כל הגיבורים ואמר: "אתם בתפילה, באמונה, בתושייה ובגבורה הצלתם רבים רבים".
השיא (נכון לעכשיו) היה בסוכת הכנסת בליל הושענא רבה. נתניהו, כיפה לראשו, הקריא בהתרגשות את הפסוק מספר שמואל "ויושע ה' ביום ההוא את ישראל". ואמר בין היתר: "מה שראינו, מה שהיה בנס הזה שהתרחש אתמול… קרו כאן שרשרת של ניסים שהם היו גם סייעתא דשמיא וגם סייעתא בשמיא. זה מה שהיה פה. וצריך להבין: היינו יכולים לשבת פה עם אבל לאומי, עם מכה אנושה לישראל, וכאן הייתה ישועה גדולה".
3. לפני שנמשיך, אני חייב רגע להתייחס למחשבה שעוברת עכשיו בראש של רבים מכם. גם בראש שלי: האם דיבורי האמונה של נתניהו הם אמיתיים, או שהכול הצגה לקראת הבחירות המתקרבות?
אז קודם כול, כן. אני מאמין לו. נתניהו לא אומר שהוא התחיל להיזהר בקריעת אותיות בעטיפות של קרטיבים בשבת (בעזרת ה' גם זה עוד יגיע). הוא בסך הכול התחיל להזכיר יותר – הרבה יותר – את הקב"ה.
ואם אתם שואלים אותי, הוא בעיקר התחיל לחשוב יותר על הקב"ה. למה להניח שההתעוררות היהודית של התקופה האחרונה, אצל הרחוקים ביותר בעולם, דילגה בדיוק על האיש שמעורב יותר מכול במה שקורה כאן?
מה בעצם אתם טוענים? שסטודנטים מתבוללים בקמפוסים בארצות הברית מגלים פתאום את יהדותם, ודווקא ראש מדינת היהודים, זה שנחשף יותר מכל אדם אחר בעולם לסיכונים, לאיומים, לניסים, דווקא הוא נשאר בדיוק-בדיוק אותו אשכנזי כופר מרחביה? אין גבול להשמצות שאפשר לומר על האיש הזה?!
"משכתי את ההגאים": הגיבור מטיסת פליי דובאי במפגש עם ראש הממשלה
4. אבל אתם יודעים מה? בסדר. נגיד שאתם צודקים ושכל הדיבורים האמוניים האלה של נתניהו הם רק כדי שהציבור יבוא בהמוניו להצביע לו. נגיד. נו, זה אפילו הרבה יותר מרגש. כי זה אומר שאנחנו לא מדברים פה על התחזקות אמונית של יהודי אחד, חשוב ככל שיהיה, אלא על התעוררות אמונית של מיליוני יהודים. עד כדי כך שהפוליטיקאי הכי מתוחכם, גדול הקמפיינרים של כל הזמנים, האיש שבמשך עשרות שנים יודע על מה ואיך לדבר אל הציבור הישראלי, מבין שעכשיו צריך לשנות פה את השפה. לדבר אחרת לגמרי.
וואו. אשרי העם שככה לו. אשרי העם שאלו קמפייניו.