רשות המסים ומשטרת ישראל עצרו את עדיאל מיוסט, בחשד לעבירות מס והלבנת הון בהיקף של עשרות מיליוני דולר, על רקע פעילות מסחר במטבעות דיגיטליים. המעצר בוצע במסגרת חקירה משותפת של פקיד שומה חקירות חיפה ברשות המסים ויחידת אכ"ל חוף בלהב 433 – היחידה הארצית לאכיפה כלכלית במשטרה.
סגנית נשיא בית משפט השלום בחיפה, מיכל דוידי, האריכה את מעצרו של מיוסט בחמישה ימים, לאחר שהצדדים נענו להצעתה לנוכח קיומם של חשד סביר ועילת מעצר. לפי בקשת המעצר, מיוסט "ככל הנראה בצוותא עם אחרים ביצע פעילות כלכלית טכנולוגית בהיקפים עצומים תוך הסתרת הפעילות וההכנסות מרשויות המס ותוך ביצוע עבירות על חוק איסור הלבנת הון".
איך הוסתרו הכספים
על פי החשד, מיוסט סחר במטבעות דיגיטליים בבורסות שונות מבלי לדווח על כך לרשות המסים, והשמיט את ההכנסות מהפעילות הזו מדוחותיו האישיים כדי להתחמק מתשלום מס. בנוסף, עלה חשד כי החזיק חשבונות בנק בחו"ל שלא דווחו לרשויות כנדרש, ולצורך הסתרת קיום הכספים ואת היקף המסחר השתמש בחשבון בנק של אדם אחר.
במהלך חיפושים שערכו החוקרים נתפסו סכומי כסף משמעותיים במטבע חוץ, וכן רכב יוקרה שלפי החשד נרשם על שם אדם אחר כחלק ממנגנון הסתרת הנכסים. מיוסט הובא לדיון בבית משפט השלום בחיפה, שם הוארך מעצרו עד ליום ראשון, 11 באוקטובר 2026, כשברשות המסים ובמשטרה מציינים כי החקירה נגדו נמשכת.
חשוד נוסף באותה חקירה
במקביל למעצרו של מיוסט, שחרר בית משפט השלום בירושלים בתנאים מגבילים את אלכסנדר פוצ'ינסקי, שותף ומנהל בחברת כוח אדם, החשוד שלא דיווח על הכנסות של 13 מיליון דולר ממסחר במטבעות דיגיטליים. לפי רשות המסים, פוצ'ינסקי החל לסחור במטבעות דיגיטליים באמצעות ארנקים שונים כבר ב-2019.
במסגרת החקירה התקבלו מבורסת המטבעות הדיגיטליים Binance מסמכי זיהוי שקושרים את פוצ'ינסקי לחשבון שבו בוצעו, בין השנים 2019-2021, פעולות בהיקף של 13 מיליון דולר באמצעות ארנקים בבעלותו. לטענת הרשות, כספים שהועברו מחשבונו בבורסה הגיעו לארנקים נוספים רק לאחר שעברו דרך מספר ארנקים אחרים שבבעלותו, כדי להסתיר את מקורם. בחיפוש בביתו נתפסו חומרי מחשב וארנקים דיגיטליים, ובניתוחם נמצאה כתובת ארנק נוספת. בהסכמת הצדדים קבעה השופטת חגית פלאוט-באב"ד כי פוצ'ינסקי יפקיד ערבויות בסך 790 אלף שקל.
פעילות פיננסית בחו"ל, כולל במטבעות דיגיטליים, מותרת על פי החוק הישראלי – אך אזרח ישראלי מחויב לדווח עליה לרשות המסים ולשלם עליה מס בארץ, וכך גם לגבי רווחים מחשבונות בנק בחו"ל. הסחר במטבעות דיגיטליים מציב אתגר מיוחד בפני רשויות האכיפה בשל האופי האנונימי שלו, אם כי אלו יכולות לקבל מידע מהבורסות השונות על פי צו שיפוטי כשיש חשד כלפי אדם ספציפי.
