אחרי 7 וחצי שנים של הליכים, בית המשפט הכריע הבוקר (שני) בתביעתו של אפי נוה נגד הדס שטייף וגלי צה"ל. השופט אורן שוורץ חייב את שטייף ואת התחנה הצבאית לשלם לנוה פיצוי של כ-600 אלף שקלים, בעקבות הפריצה לטלפון הנייד שלו והשימוש בתוצרים שהופקו ממנו.
בפסק הדין מתח השופט ביקורת חריפה על התנהלות שטייף, וקבע כי "התנהגותה של שטייף מצויה עמוק בשדה הפלילי". בכך הגיע להכרעה אחד ההליכים המתוקשרים שנולדו מפרשת הטלפונים של נוה.
הפרשה החלה בסוף 2018, לאחר שלידי שטייף, ששימשה אז כתבת הפלילים של גלי צה"ל, הגיעו מכשירי טלפון שהיו שייכים לנוה. לפי מסמך של פרקליטות המדינה מ-2021, המכשירים הגיעו לידיה כשהם מפורמטים וריקים מתוכן, ובהמשך נעשה ניסיון לשחזר מהם מידע.
מהטלפונים לחקירה הפלילית
החומרים שהופקו מהמכשירים הועברו בהמשך לגורמי אכיפת החוק והובילו לחקירה בפרשה שבמסגרתה נבדקו בין היתר קשריו של נוה עם השופטת אתי כרייף וחשדות הנוגעים למינויים במערכת המשפט.
נוה טען לאורך כל הדרך כי הטלפונים והמידע שבהם הושגו שלא כדין, וכי נעשה שימוש פסול בתוכן פרטי שלו. בעקבות זאת הוא הגיש תביעה אזרחית נגד שטייף, גלי צה"ל וגורמים נוספים.
בהמשך החליטה הפרקליטות שלא להעמיד את נוה לדין בפרשה. לפי הדיווחים על ההחלטה, האופן שבו הושגו הראיות מהטלפונים היה אחד השיקולים המשמעותיים, לצד קשיים משפטיים וראייתיים נוספים.
שטייף: "לא ביצעתי פריצה"
שטייף עצמה נחקרה באזהרה בפרשה, אך בסופו של דבר לא הוגש נגדה כתב אישום. בעדות שמסרה לפני כשנתיים היא התעקשה כי לא היא זו שפרצה לטלפונים, אלא קיבלה את החומרים לאחר שכבר הוצאו מהמכשירים.
במהלך הדיון נשאלה שטייף בידי סנגורו של נוה מדוע ביקשה חסינות אם לא הייתה מעורבת בפריצה. היא השיבה: "ביקשתי חסינות כי פחדתי שיפגעו בי. רק אחר כך הבנתי שחסינות אומרת אי העמדה לדין".
שטייף טענה לאורך ההליך כי פעלה במסגרת עבודתה העיתונאית, בעוד נוה המשיך לטעון כי עצם השגת המידע והשימוש בו נעשו שלא כדין ופגעו בזכויותיו.
בית המשפט הכריע
ההליך האזרחי הוקפא בשלב מסוים בעקבות החקירה הפלילית, ובהמשך חודש לאחר שהמדינה הודיעה כי לא יינקטו נגד נוה הליכים פליליים. במהלך השנים נשמעו עדויות של המעורבים, עד לפסק הדין שניתן כעת.
ההכרעה מקבלת את טענתו המרכזית של נוה בנוגע לפגיעה בפרטיותו ולשימוש בחומרים שהושגו שלא כדין, ומחייבת את שטייף וגלי צה"ל בפיצוי של כ-600 אלף שקלים.
פסק הדין מסיים מאבק משפטי ארוך שעסק לא רק בגובה הפיצוי, אלא גם בגבולות הפעולה העיתונאית מול הזכות לפרטיות והאיסור להשתמש בחומרים שהושגו בעבירה.
