האירוע החריג בטיסת פליי דובאי לא הסתיים ברגע שהנוסעים חזרו בשלום לישראל. כעת מתברר כי נפתחת חזית משפטית נרחבת, כאשר הנוסעים עשויים להיות זכאים לפיצויים מכמה מסלולים שונים. מדובר בפיצוי על העיכוב והשיבושים הקשים בטיסה, דרך תביעות מול חברת התעופה בגין נזקי גוף ונפש, ועד לאפשרות של הכרה רשמית מצד המדינה.
המסלול המרכזי שעל הפרק צפוי להיות מול חברת התעופה עצמה, בהתאם לאמנת מונטריאול שמסדירה את אחריותן של חברות תעופה בינלאומיות. מומחים לדיני תעופה מסבירים כי בנסיבות של אירוע דרמטי כזה, שבו הנוסעים נחשפו לסכנה ממשית, קיימות עילות לתביעות בגין נזקי גוף ונפש – גם כאשר לא נגרמה פגיעה פיזית ישירה. מומחים בתחום כבר מעריכים כי היקף התביעה האפשרי יכול להגיע עד לסכום של כ-250 אלף דולר לנוסע, אם כי גובה הפיצוי ייקבע לכל אדם לפי נסיבותיו והנזק שיוכח.
הבסיס המשפטי לתביעות מסוג זה נשען על תקדים מוכר בפסיקה הישראלית. אחרי חטיפת מטוס אייר פראנס לאנטבה, נקבע כי אירוע חטיפה או סכנה במטוס נחשב תאונה לצורך דיני התעופה, וכי גם נזק נפשי נכלל במסגרת הזו. התקדים הזה עשוי לסייע מאוד לבחינת התביעות של נוסעי הטיסה, כאשר כל מקרה ייבחן באופן פרטני.
פיצוי על העיכוב והכרה כנפגעי פעולות איבה
לצד התביעות על הנזק הנפשי, קיים מסלול נפרד הנוגע לשיבוש הטיסה עצמה. לפי חוק שירותי תעופה, הפיצוי המשוער בגין העיכוב הממושך עומד על כ-2,450 שקלים לנוסע. בנוסף, החוק מעניק זכויות לשירותי סיוע כמו מזון, שתייה וסידורי לינה. במקרה הזה האירוע היה מורכב במיוחד, בגלל שהמטוס נאלץ לנחות בסעודיה והנוסעים שהו במשך שעות ארוכות במדינה שבה לא ניתן היה להפעיל עבורם את פתרונות החילוץ הרגילים.
מעבר לכך, כל נוסע יכול לבדוק את הכיסויים בפוליסת ביטוח הנסיעות הפרטית שלו, שגורמים שונים מעריכים כי היא עשויה לכסות הוצאות בלתי צפויות או פגיעה בכבודה. במקביל, המדינה בוחנת את האפשרות להכיר בנוסעים כנפגעי פעולות איבה. אם מהלך כזה יאושר, תהיה לכך השפעה משמעותית על הסיוע והזכויות שיינתנו למי שסובלים מנזק נפשי משמעותי.
חשוב לדעת כי תביעות לפי אמנת מונטריאול כפופות לתקופת התיישנות קצרה יחסית של שנתיים בלבד. לכן, נוסעים שמרגישים שנגרם להם נזק משמעותי יידרשו לבדוק את זכויותיהם בהקדם ולא להסתמך רק על הפיצוי הבסיסי.
