ראיון חג מיוחד עם ראש העיר ירושלים, משה ליאון

בזמן שרבבות עולי הרגל מגיעים לבירה לחג הסוכות: שיחת חג עם ראש עיריית ירושלים משה ליאון
משה ליאון

ראש עיריית ירושלים, משה ליאון. צילום: דוברות העירייה

"נפלה בחלקי זכות ענקית להיות ראש העיר ירושלים", פותח ראש עיריית ירושלים משה ליאון בהתרגשות את השיחה שאנחנו עורכים לרגל חג הסוכות והשנה החדשה. "זו העיר הכי מורכבת בארץ ואולי בעולם. יש בה כל מגוון האוכלוסיות, ועליי לדאוג שכולן יוכלו לחיות זו לצד זו. אין זה דבר קל. נדרשים כאן הרבה הכלה ואורך רוח גם מצד האוכלוסיות עצמן, וגם אני, ראש העיר, צריך להיות קשוב לכולן ולוודא שכל אוכלוסייה מקבלת את מה שמגיע לה". 

ליאון עומד בראש עיריית ירושלים כבר שתי קדנציות, ואין לו שום כוונה להתחיל לסכם. העשייה שלו בעיצומה, ויש לו עוד תוכניות רבות לבירת ישראל. אחד מהישגיו הבולטים מבחינתו הוא ניקיון העיר ושיפור פניה. "לפני שמונה שנים העיר הייתה לא-נקייה, בלשון המעטה, והיום היא אחת הערים הנקיות בישראל. וכשאני מדבר על עיר אני מתכוון גם למזרח וגם למערב. 

"זה אתגר לא-פשוט. השקענו בגינון ובטיפוח כיכרות, שתלנו פרחים ומדשאות, והעיר קיבלה את ההוד וההדר הראויים לעיר הבירה של מדינת ישראל". 

מחירי הדירות בעננים. יש בשורה בתחום?

"מחירי הדיור תלויים בביקוש, בהיצע ובכמות הבנייה. לפני שנכנסתי לתפקיד עשרות שנים עמד מספר היתרי הבנייה בירושלים על 2,000–2,300 בשנה. בחמש השנים האחרונות הוצאנו היתרי בנייה בקצב חסר תקדים: 5,400 בשנת 2021, 6,500 ב-2022, 7,500 ב-2023 וב-2024, ו-8,500 ב-2025. גם 2026, שתסתיים בקרוב, צפויה להגיע לכ-8,500. בימים אלו אנו בעיצומו של תהליך בנייה של שני מיליון מטרים רבועים, שנועדו כולם למשרדי היי-טק ותעסוקה".

הפרויקט המרכזי בעיר הוא ככל הנראה הקווים החדשים של הרכבת הקלה: "בשנה הקרובה נשחרר אחת לכמה חודשים קו רכבת נוסף. לפני חודש וחצי התחלנו להפעיל את הרכבת הקלה למלחה, ובעוד חודשיים וחצי נפעיל את קו הרכבת לגילה, ואחריו להר הצופים ולבר-אילן. רשת הרכבות מאפשרת לנו לבנות את ירושלים בבנייה גבוהה וצפופה ולהימנע מבנייה בשטחים ירוקים. וזו הייחודיות של רשת הרכבות הקלות: אתה יכול לרדת בתחנה אחת ולהמשיך ממנה לרכבת אחרת בלי לחצות כביש אחד. בתל אביב, לשם הדוגמה, תחנות הרכבת אינן נושקות זו לזו". 

ירושלים. צילום: שאטרסטוק

עיר הקודש ובירת ההיי-טק

אתה מכיר את החשש מפני הגירה שלילית של ציבור חילוני?

"אני לא חושב שיש חשש כזה, רחוק מכך. גם החרדים רוצים לשמור על התמהיל המיוחד של ירושלים. כמו שירושלים לא תהפוך לתל אביב, כך היא לא תהפוך לבני ברק. אבל כדי שיהיה אפשר לחיות בה יחד בכבוד יש סטטוס-קוו, ואנו שומרים עליו בקנאות. כל עוד הסטטוס-קוו נשמר, כל אוכלוסייה תוכל למצוא את מקומה במרקם החיים הייחודי של ירושלים". 

תאר לי מקרה של מורכבות ומתח ואיך התמודדת איתם.

"כשיש מתח יש גם פתרונות שמקטינים אותו", הוא משיב. "היה מקרה מאוד מעניין בכביש קדיש לוז, שעובר בין בית וגן החרדית לרמת שרת החילונית. זה כביש חדש שהיה בשלבי בנייה אחרונים כשנכנסתי לתפקיד ראש העיר. הנציגים החרדים אמרו שכשהוחלט לסלול אותו הייתה הסכמה מראש שהוא יהיה סגור בשבת". 

ליאון התלבט מאוד מה נכון לעשות. "מצד אחד כשאתה סוגר כביש אתה מונע מהחילונים לנסוע בו בשבת, ואני הקפדתי שלא לסגור אף כביש נוסף בשנים שאני מכהן כראש העיר. חשוב לי שנחיה יחד ושכל אחד יבין ויכבד את הצרכים של הצד השני. מצד שני ירשתי פה התחייבות קודמת. 

"בסוף הגעתי להסכמה שלא נאכוף ולא נחייב, אבל נציב בכניסה שלט גדול שכתוב עליו שכאן מתגוררת אוכלוסייה דתית שהשבת חשובה לה, ואנחנו מבקשים בשמה שלא לנסוע על הכביש בשבת. זה לא היה תמרור ולא איסור, רק בקשה שלא מחייבת איש אלא פונה אל הרגש. 

"פרויקט דגל שלי לשנתיים הקרובות הוא לעצור את ההגירה השלילית מירושלים, הגירה שסבלנו ממנה עשרות שנים, ולהפוך את המשוואה: להביא להגירה חיובית לעיר"

"בפועל זה דיבר אל כל הצדדים, ומאז פתיחת הכביש מעטים מאוד נוסעים עליו בשבת. ממילא הכביש הזה לא היה קיים קודם לכן, ולרוב האנשים לא קשה לנסוע בדרכים עוקפות. ברגע שיש הבנה ורצון טוב אפשר למצוא פתרונות, והמתח מתפוגג".

איך אתה רואה את ירושלים לעומת תל אביב? 

ליאון אינו רואה טיפת מתח בין השתיים. "ירושלים היא בירת ישראל, היא הלב, ובקרוב היא גם תהיה בירת ההיי-טק של מדינת ישראל. הסיבה שזה לא קרה עד היום היא שלא היו מספיק דירות ובניינים לחברות היי-טק. כיום המתחם בגבעת רם מלא במשרדי היי-טק עד אפס מקום, ואנו בונים עוד ועוד. ירושלים הולכת להיות לא רק מקום מגורים נחשק אלא גם מרכז תעסוקה מבוקש מאוד". 

מה החזון שלך לעיר לעשר השנים הקרובות? 

"ירושלים היא הדבר הבא של מדינת ישראל: ירושלים עיר הקודש ובירת ההיי-טק. פרויקט דגל שלי לשנתיים הקרובות הוא לעצור את ההגירה השלילית מירושלים, הגירה שסבלנו ממנה עשרות שנים, ולהפוך את המשוואה: להביא להגירה חיובית לעיר. אחד הגורמים המרכזיים להגירה מירושלים הוא המחסור בדירות. שנים רבות לא בנו כאן מספיק דירות, וזוגות צעירים שהתחתנו ורצו לרכוש דירה גילו כי הדירות יקרות מאוד. היום המצב שונה: יש 30,000 היתרי בנייה בשלבים שונים, ועם השלמתם יגיעו לעיר עוד 100,000 איש". 

אתר בניה, בניין דירות, נדל"ן
בניה בישראל, אילוסטרציה. צילום: שאטרסטוק

בירת היי-טק משתלבת עם עיר הקודש? 

"ברור. אני חושב שההיי-טק הולך מאוד עם עיר הקודש. אין מגזר שלא יכול לעבוד בהיי-טק: גם דתיים, גם חרדים וגם חילונים, זה מקצוע מבוקש אצל כולם". 

לב ועוד לב

שנת הלימודים נפתחה בשעה טובה. איזה רגע מהיום הראשון נחרט בך? 

"השנה זכיתי ללוות ביום הראשון ללימודים עשרה ילדים שעלו לארץ רק לפני שבועות מספר. הם התחילו ללמוד בבית הספר חורב, וילדי הכיתה הצברים חיבקו אותם והרעיפו עליהם אהבה. התרגשתי מכך מאוד. ילד שרק לפני חודש היה בפריז, בניו יורק או בלונדון, והנה הוא מתחיל את שנת הלימודים בבית הספר הירושלמי, זה אירוע מרגש". 

לולב, אברעת המינים, הכותל המערבי
ארבעת המינים בכותל המערבי. צילום: שאטרסטוק

יש מקום בירושלים, חוץ מהכותל המערבי, שמעורר בך זיכרון מיוחד או רגש מיוחד?

"שוק מחנה יהודה הוא יחיד ומיוחד במדינת ישראל, ואחרי הכותל המערבי הוא הלב הפועם של ירושלים. אנחנו עושים הכול בשביל לשמור על המסורתיות שלו ועל ההווי המיוחד שיש בו".

הריאיון איתך נערך בסיום יום השלושים לפטירת אביך. יש משהו שאתה לוקח מאביך שמלווה אותך בעשייה בעיר, בהנהגה של העיר?

"האהבה לירושלים". 

guest
0 תגובות
עוד כתבות שיעניינו אותך