תלמידי כיתות "נחשון", מסלול המנהיגות של בית הספר להנדסאים בהרצליה, ממשיכים לחבק את משפחתו של סרן רואי מילר הי"ד, בוגר המוסד. התלמידים בחרו לצאת למסע משמעותי שיהיה לאורו ולזכרו של רואי, צעיר שסיים את לימודיו עם 40 יחידות לימוד בהצטיינות יתרה, זכה כסגן ראשון בחידון התנ"ך המחוזי, היה אלוף ישראל בג'ודו בצעירותו – ולמרות הכול בחר ללכת למסלול קרבי ופיקודי.

רואי מסר את נפשו בגבורה בקרב בשכונת שג'אעיה‎ בעזה, בעת שחתר למגע ורץ ראשון בכוח כדי להציל מגנן ממחבלים שחדרו לתוכו. בכך הוא הציל עשרות נפשות, בדיוק כפי שעשה כשהציל אזרחים רבים בכפר עזה תוך כדי הלחימה שם. כמפקד, רואי הוביל מחלקה של חיילים מבתים חרדים, רובם חיילים בודדים מפלוגת "תומר" של חטיבת גבעתי, והיה להם כאבא ואח גדול שתמיד דאג לכל צורכיהם.

"תמיד תזכרו למה אתם פה"

המסע המיוחד לזכרו תוכנן ואורגן במשך חודשים על ידי תלמידי כיתה י"א 1. מתן שועה, ממארגני המסע, מספר כיצד נרקם הרעיון: "בתחילת הקיץ המחנך עמוס סדן שלח הודעה בקבוצת הוואטסאפ של הכיתה ושאל מי מעוניין לארגן מסע אלונקות כיתתי. אני ועוד כמה מתנדבים ארגנו פגישות בקיץ כדי להרים את היוזמה. תחילה קראנו ליוזמה 'מסע חולצה', אבל רצינו לתת תוכן משמעותי יותר לאירוע, אז החלטנו לחבר את המסע לגיבור ישראל שלמד בהנדסאים וכך הקדשנו את מסע האלונקות לסרן רואי מילר הי"ד, והחלטנו לאמץ את המשפט שלו, הוא ממש הפך להיות חלק מהותי מהכיתה שלנו".

כדי להתחבר לרוח הגבורה של רואי, התלמידים ערכו מסע אלונקות מאתגר מחוף סידני עלי ועד למרינה בהרצליה. כולם לבשו חולצות עם המשפט שרואי נהג להגיד לחייליו: "תמיד תזכרו מה ה'למה' שלי למה אתם פה". למסע הגיעו גם חיילים מהפלוגה וחברים שלמדו עמו בעבר.

מסורת של אור ואמונה

אימו של רואי, אריאלה, הצטרפה למסע ואמרה לתלמידים בסיומו: "כדי לנצח במערכות השונות, מלחמה ושאר אתגרים בחיים, עלינו לקחת דוגמא אישית מהאמיצים שהינם האור לפני המחנה. מהגיבורים שקוראים אחריי כי הינם מלאים באמונה, המטרה חדה מול עיניהם והיא תמיד מלווה באור טהור, ענווה, שמחה ואחדות. רואי פיקד על מחלקה של חיילים מבתים חרדים, רובם חיילים בודדים, מפלוגת תומר, גבעתי, והיה להם גם כאבא ואח גדול תמיד דאג לכל צורכיהם. אנו שואבים מהחיילים את ההשראה של אחדות מהי. רואי בחר את דרכו כי הקשיב לקריאה הפנימית שלו, בדיוק כמו המשפט שעמו רצתם היום. לכל אחד ואחת יש את השליחות שלו בהתאם לייחודיות שבו, והשליחות היא תמיד לטובת הכלל".

זהו מסע האלונקות הראשון שבית הספר מארגן אי פעם. התלמידים המארגנים הצליחו לסחוף אחריהם כיתות נוספות ביום שישי, שהוא היום החופשי שלהם, וכ-100 תלמידים ואנשי צוות התייצבו כבר בחמש וחצי בבוקר כדי לקחת חלק פעיל.

מחנך הכיתה, עמוס סדן, אמר: "המסע היה מרתק, היה בו קסם ורוחו של רואי שרתה בכל מקום ובכל פעילות. בטקס הסיום נשאו דברים שלומי סגן כהן סגן מנהל הנדסאים, מארגני המסע, ואחרונה אריאלה המדהימה בנאום חוצב לבבות, המסע יהפוך למסורת ויהיה פתוח בשנה הבאה לכל מי שירצה להשתתף בו. תודה ענקית לתלמידים על היוזמה, להורי כיתה י"א1 שארגנו כיבוד כיד המלך, ולאריאלה שנרתמה בהתלהבות לרעיון".

סוכה לתפארת

הקשר המיוחד עם המשפחה רחוק מלהסתיים. התלמידים יצרו פינת הנצחה מיוחדת ואף קוראים לכיתתם "כיתת רואי". החיבור החם הוביל גם לעזרה מעשית לקראת חג הסוכות.

אריאלה מספרת על החיבור המיוחד: "התחברתי מיד לתלמידים המקסימים, ממש חשה את הרוח של רואי מלווה אותנו בכל. לא סתם האירוע נשא אופי של אימון כושר קרבי קדם צבאי, משהו מחלחל בנוער הנפלא, שמחפש היכן עוד לתרום, להתחבר לעוז רוחם וצניעותם של גיבורי ישראל. אך טבעי שהרגשתי בנוח לבקש מהם עזרה בבניית הסוכה, ואכן מיד התייצבו חמישה תלמידים והרמנו יחד על הגג סוכה לתפארת. הצלחנו רק בזכות והודות הסיוע שלהם".

מתן, שבא לסייע בבנייה יחד עם חבריו אוריה, איתן, גיא ואראל, מסכם: "כשאריאלה פנתה אלי ושאלה אם נוכל לעזור, שאלנו בקבוצת הכיתה, ומיד נרתמו החמישה (לא היה צריך מעבר). לקח לנו זמן לבנות את הסוכה, טעינו לא מעט פעמים, אבל דווקא מהטעויות למדנו שכישלון הוא חלק מהדרך ואפשר לגדול מזה ולהתקדם הלאה. מעבר לבנייה עצמה נהנינו מאוד, למדנו להכיר אחד את השני טוב יותר, זכינו גם לקיים שיחת עומק עם אריאלה, והעיקר שבסופו של דבר הצלחנו לבנות סוכה לתפארת".