היועצת המשפטית לממשלה ופרקליט המדינה הגישו לוועדת הבחירות המרכזית עמדה חריגה בנוגע לבקשה לפסול את יו"ר בל"ד סמי אבו שחאדה: מצד אחד, הם קובעים כי מהתשתית הראייתית עולה לכאורה שאבו שחאדה הביע תמיכה במאבק מזוין של ארגון טרור נגד מדינת ישראל – אך מצד שני, נמנעים מלומר את השורה התחתונה: האם לדעתם יש לפסול אותו מהתמודדות לכנסת.

במוקד הדברים עומד מאמר שפרסם אבו שחאדה ב-8 באוקטובר 2023. היועמ"שית ופרקליט המדינה קבעו כי בתגובה שהגיש אבו שחאדה לבקשת הפסילה "אין כדי להניח את הדעת כי מאמרו לא שיקף הבעת תמיכה במאבק מזוין בישראל, בעיתוי שאין חמור ממנו".

למרות הקביעה החמורה, העמדה מסתיימת בכך שעל ועדת הבחירות "לשקול בכובד ראש" את בקשת הפסילה בהתאם לאמות המידה המשפטיות ולטיעוניו של אבו שחאדה – בלי שהיועמ"שית ופרקליט המדינה עצמם מודיעים אם הם תומכים בבקשה או מתנגדים לה.

בעבר הייעוץ המשפטי דווקא הכריע

ההימנעות מהבעת עמדה ברורה בולטת במיוחד על רקע התנהלות הייעוץ המשפטי לממשלה בהליכי פסילה קודמים. בבחירות לכנסת ה-21, למשל, תמך היועץ המשפטי לממשלה בפסילת מועמדותו של מיכאל בן ארי, ובמקביל התנגד לפסילתם של עופר כסיף ורשימת רע"מ-בל"ד. בית המשפט העליון אימץ לבסוף את עמדתו באותם מקרים.

כבר בבחירות לכנסת ה-16 הציג היועץ המשפטי עמדה מפורשת נגד פסילת חד"ש-תע"ל, ובמקביל פעל בעצמו במקרה אחר לקידום פסילת רשימה. לכן, בלי לקבוע שמדובר בצעד חסר תקדים, הניסוח הנוכחי בעניין אבו שחאדה שונה מהותית ממקרים שבהם הייעוץ המשפטי לקח עמדה ברורה של בעד או נגד.

הליכוד במהלך לפסילת רע"ם והרשימה המשותפת

אבו שחאדה ביקש לדחות את הדיון

העמדה מגיעה בזמן שאבו שחאדה עצמו ביקש לדחות את הדיון בבקשת הפסילה, לאחר שלטענתו נפצע ואושפז. בן גביר תקף את הבקשה ואמר כי אבו שחאדה "משקשק ולכן מבקש לדחות את הדיון".

גם גדי איזנקוט הביע תמיכה בפסילת אבו שחאדה. מנגד, ביחס לבל"ד כמפלגה קבעו היועמ"שית ופרקליט המדינה כי אין בסיס משפטי לפסילתה – וכך גם ביחס לרע"מ, הרשימה המשותפת, הציונות הדתית וזהות, הדמוקרטים, עוצמה יהודית וח"כ עופר כסיף.

כעת תעבור ההכרעה לוועדת הבחירות המרכזית, שתידרש להחליט האם החומר נגד יו"ר בל"ד עומד ברף המחמיר שנקבע בפסיקה לפסילת מועמד לכנסת.