תחקיר עולם קטן: מה שהחל כיוזמה להנגשת מידע בלבד הפך בשנים האחרונות לצינור מרכזי לעידוד גיוס בנות דתיות לצה"ל, הפועל בתוככי מערכת החינוך הממלכתית-דתית. מאז כניסתה של עמותת "אלומה" למוסדות החמ"ד בשנת 2017, מעמיקה העמותה את אחיזתה וכיום היא פועלת בכמחצית מתיכוני הבנות והאולפנות במגזר. בדיקת המקורות התקציביים והדמויות המובילות בארגון חושפת מנגנון משומן: שילוב בין תקציבי מדינה מוגדלים, תמיכה מסיבית מקרנות פילנתרופיות בעלות אג'נדה ליברלית, והנהלה בעלת זהות רעיונית מגובשת – הפועלים יחד ליצירת שינוי עומק תודעתי בציבור הדתי-לאומי.
התקציב מגיע ישירות מקופת המדינה וממשלם המיסים
עמותת "אלומה", שהוקמה על ידי תנועת הקיבוץ הדתי מתוך תפיסת עולמה של תנועת "תורה ועבודה", נכנסה למוסדות החמ"ד בשנת 2017 באישור שר החינוך דאז נפתלי בנט. מאז, הארגון מעמיק את אחיזתו בבתי הספר לבנות. מנתונים עדכניים עולה כי בשנת 2025 השתתפו בתוכניות הארגון 88 בתי ספר, לעומת 69 מוסדות שלוש שנים קודם לכן. מדובר בהיקף נרחב המקיף כ-50% מכלל מוסדות הלימוד לבנות בחמ"ד.
כאשר בדקנו את המקורות התקציביים של העמותה גילינו כי רוב התקציב של "אלומה" מגיע ישירות מקופת המדינה וממשלם המיסים. לאורך השנים הועברו לארגון 259,407,870 ש"ח מתקציבי המדינה, כאשר המחזור הכספי השנתי המדווח של העמותה עמד בשנת 2023 על 83,131,347 ש"ח.
המדינה מתקצבת את תחום ליווי המתגייסות הדתיות דרך שתי תקנות תקציביות ייעודיות: תקנה 20.46.02.28 הנקראת "הכוונה וליווי לתלמידות בחמ"ד", ותקנה 20.67.03.10. פירוט התקציבים מראה גידול חד בשנים האחרונות: בשנת 2020 עמד התקציב על 288,000 ש"ח, בשנת 2021 על 398,960 ש"ח, בשנת 2022 עמד על 181,112 ש"ח, בשנת 2023 עמד על 105,339 ש"ח, בשנת 2024 טיפס ל-311,307 ש"ח, ובשנת 2025 הגיע ל-437,604 ש"ח.
בנוסף, משנת 2017 קיבלה העמותה למעלה מ-20,000,000 ש"ח נוספים לצורך "איתור, מיון והכשרת מורות חיילות במערכת החינוך והקהילה".
מקרן יורנו ועד שוסטרמן: הקשרים והתורמים
לצד המימון הממשלתי הנרחב, בדיקת זהות התורמים הפרטיים של הארגון מעלה שאלות לגבי האג'נדה המובילה אותו. בין הקרנות התורמות ל"אלומה" ניתן למצוא את "קרן יורנו", קרן ייעודית של הקרן החדשה לישראל לתקצוב המגזר הדתי-לאומי. תורמת בולטת נוספת היא קרן שוסטרמן, אותה קרן שמתקצבת ארגוני להט"ב וארגונים רפורמיים הנאבקים בהחלשת מעמד הרבנות הראשית לישראל – שהעבירה לארגון בסך הכל למעלה מ-6 מיליון ש"ח.
תמיכה משמעותית נוספת מגיעה מקרן רוטשילד וקרן יד הנדיב, שתרמו לארגון בסך הכל כ-19 מיליון ש"ח. קרנות אלו ידועות בין היתר בתמיכתן הנרחבת במכון הישראלי לדמוקרטיה. השילוב בין תקציבי המדינה לבין קרנות פילנתרופיות בעלות אופי ליברלי מובהק, מעניק לארגון עורף כלכלי איתן להרחבת פעילותו בתוך כותלי המוסדות הדתיים.
הנהלת הארגון והדחיפה לגיוס
האג'נדה של הארגון משתקפת גם בזהות דמויות המפתח המנהיגות אותו. שרון בריק-דשן, שניהלה בעבר את תחום החיילות הדתיות ב"אלומה" ופיתחה עבור בוגרות החמ"ד את תוכנית "משרתות באמונה", כיהנה בעבר כמנכ"לית ארגון "קולך", הייתה ממובילות תנועת "שותפות לשירות", וכיהנה במשך כעשור כחברת הנהלה בהתנדבות בבית הכנסת הרמב"ן בהנהגת בני לאו.
יו"ר העמותה, יפעת סלע, למדה בתוכנית למנהיגות בבית המדרש לרבנים באמריקה (JTS), מוסד המזוהה עם הזרם הקונסרבטיבי. בשנת 2018 עוררה מועמדותה ליו"ר רשות השירות הלאומי-אזרחי מחאה חריפה מצד ראשי אולפנות, שפנו במכתב לשר דאז אורי אריאל בטענה כי מי שמעודדת גיוס בנות אינה יכולה לעמוד בראש מערך השירות הלאומי.
המנכ"לית הנוכחית של העמותה, ד"ר תמי חלמיש-אייזנמן, מובילה קו המדגיש את הגידול העקבי בגיוס בנות דתיות. בראיון לתקשורת ציינה חלמיש-אייזנמן: "מגמת העלייה המתמדת שאנו רואים בגיוס הבנות הדתיות לצה"ל התרחשה הודות למאמצים כבירים של הצבא…".
התפיסה האידיאולוגית של הארגון, לא מסתפק רק ב"הנגשת מידע", אלא בולטת גם בפרסומים הרשמיים שלו. כך למשל, בתיאור תוכנית "משרתות באמונה" באתר עמותת "אלומה", נכתב: "מידי שנה, מתוך תחושת שליחות ורצון להיות חלק מהחברה הישראלית, מתגייסות לצה"ל כ-25% בנות בוגרות החינוך הממלכתי דתי". הניסוח הזה אינו מקרי; הוא ממסגר את הגיוס לצה"ל לא רק כביטוי לתחושת שליחות, אלא כדרך המרכזית "להיות חלק מהחברה הישראלית". מסגור זה חושף למעשה כי העמותה פועלת מתוך אמונה אידיאולוגית ברורה המעודדת את מסלול הגיוס.
מקדמים באופן אקטיבי
לצד כל זה, הארגון מפרסם מחקרים וסקרים המקדמים תפיסה זו באופן אקטיבי, תוך יצירת השוואות המאדירות את מסלול השירות הצבאי. כך למשל, במחקר שפרסם הארגון תחת הכותרת "מוסד השכלה", הודגש כי שיעור הבחירה באוניברסיטה בקרב בוגרות השירות הצבאי גבוה ב-15% משיעור הבוחרות באוניברסיטה בקרב יוצאות השירות הלאומי. על פי נתוני הארגון, 64% מבוגרות הצבא פונות ללימודים באוניברסיטה, לעומת 49% בלבד מבוגרות השירות הלאומי. פער משמעותי נוסף מוצג בבחירת תחום הלימודים, כאשר העמותה מבליטה את הנתון לפיו 26% מבוגרות הצבא לומדות מקצועות מדעיים, בהשוואה ל-16% מבוגרות השירות הלאומי. הפער ניכר במקצועות כמו הנדסה ואדריכלות (12% מיוצאות הצבא לעומת 5% מיוצאות השירות הלאומי), בעוד שבמקצועות החינוך וההוראה המגמה הפוכה – 19% מבוגרות השירות הלאומי פונות לתחומים אלו לעומת 5% בלבד מבוגרות הצבא.
בנוסף לנתוני האקדמיה, "אלומה" מפרסמת סקרים שנועדו להראות תמיכה רחבה בגיוס גם מצד מי שלא שירתו בצה"ל. תחת הכותרת "המלצה על שירות צבאי", הציג הארגון נתונים (נכון לשנת 2021) לפיהם לא פחות מ-38% מבוגרות השירות הלאומי הביעו נכונות להמליץ לצעירות אחרות להתגייס לצבא. נתון זה מורכב מ-14% שהשיבו כי בטוח ימליצו על כך, ועוד 24% שהשיבו כי הן חושבות שימליצו.
התרחבות הפעילות של "אלומה" בתוך החמ"ד אינה מקרית, אלא תוצאה של שילוב זרועות בין תקצוב ממשלתי נדיב, הון פילנתרופי המזוהה עם אג'נדה ליברלית, והובלה אקטיבית מצד הנהלה בעלת סדר יום מובחן. כאשר הארגון מפרסם מחקרים ומקדם נרטיב המעדיף את השירות הצבאי על פני השירות הלאומי המסורתי, מתברר כי לא מדובר עוד רק ב"סיוע ומידע", אלא בניסיון לעיצוב מחדש של הזהות החינוכית והקהילתית. המציאות שבה מחצית ממוסדות הלימוד לבנות פותחים את שעריהם למערך זה מחייבת את מערכת החינוך הממלכתית-דתית ואת הנהגת הציבור לעשות בדק בית מעמיק ולחשב מסלול מחדש, בטרם נקבעות עובדות בשטח שישנו את פניו של החינוך הדתי-לאומי.
איפה כאן הבעיה??
למה אלומה היא עמותה מחתרתית בעוד תורת לחימה האגרסיבית היא עמותה רלוונטית?
רוב ההורים בחמ'ד מעדיפים את אלומה על פני העמותות הקווניקיות
Finally found a spot that actually pays out on time. The interface is clean and not cluttered with useless ads. I'm really enjoying my time here so far. Visit jjjwin today.