ארצות הברית הודיעה הלילה (בין רביעי לחמישי) כי תאריך את סנקציות הוויזה המוטלות על בכירים ברשות הפלשתינית ועל חברי אש"ף. ההחלטה התקבלה ימים ספורים לפני כינוס מנהיגי העולם בעצרת הכללית של האו"ם בניו יורק, וממשיכה את הקו הנוקשה שנקטה וושינגטון בשנה שעברה, אז נמנעה כניסתו של יו"ר הרשות אבו מאזן.
מחלקת המדינה הודיעה לקונגרס כי אש-ף והרשות הפלשתינית שוב לא עמדו בהתחייבויות שנקבעו בחקיקה האמריקנית. בעקבות כך החליטה וושינגטון להאריך את ההגבלות המונעות מתן אשרות כניסה לחברי אש"ף ולבכירים ברשות.
בהודעה האמריקנית פורטה שורה ארוכה של טענות נגד ההנהגה ברמאללה. במחלקת המדינה האשימו את הרשות ואת אש"ף בקידום מהלכים בארגונים בינלאומיים שסותרים התחייבויות קודמות, וכן בניסיון לעקוף משא ומתן ישיר באמצעות פנייה לבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג ולבית הדין הבינלאומי לצדק.
האדרת טרור ותשלומים למחבלים
וושינגטון הצביעה גם על המאמצים לקדם הכרה חד-צדדית במדינה ערבית במקום להגיע להסדר. בנוסף, במחלקת המדינה הדגישו כי נמשכים התשלומים למחבלים וקיימת האדרה של מעשי טרור ומבצעיהם בהתבטאויות פומביות ובספרי הלימוד. ברשות טוענים מנגד כי עשרות שנים של שיחות לא הביאו לסיום הסכסוך.
במחלקת המדינה אמרו כי בגלל הכישלון לבצע רפורמות ופעילות הפוגעת בסיכויי השלום, ארצות הברית "תאריך את הסנקציות המונעות ויזות מחברי אש"ף ומבכירי הרשות הפלשתינית". לדבריהם, הטלת השלכות על הרשות ואש"ף בגין האדרת טרור עולה בקנה אחד עם האינטרס הלאומי של ארצות הברית.
השלכות מדיניות ומשפטיות
ההחלטה הנוכחית ממשיכה קו שנקטה וושינגטון כבר לקראת העצרת הכללית בשנה שעברה, אז סירבה להעניק אשרות כניסה למספר גורמים, ובהם אבו מאזן שנאלץ לנאום בווידאו. כעת, לפי דיווחים ברויטרס, העצרת הכללית המונה 193 מדינות צפויה להצביע על מתן אפשרות ליו"ר הרשות למסור הצהרה מצולמת גם הפעם.
לסוגיית הוויזות יש גם ממד משפטי ודיפלומטי. בהתאם להסכם המטה של האו"ם משנת 1947, ארצות הברית נדרשת ככלל לאפשר לנציגים זרים להגיע לדיונים. עם זאת, בוושינגטון מבהירים כי היא רשאית לסרב להעניק אשרות מטעמי ביטחון ושיקולי מדיניות חוץ. לצד ההגבלות, במחלקת המדינה הבהירו כי החריג הקבוע הנוגע לאנשי משלחת המשקיף של אש"ף באו"ם נשאר בתוקף.
בתוך כך, ראש הממשלה בנימין נתניהו צפוי להגיע לניו יורק ולנאום בפני העצרת הכללית של האו"ם. נאומו יתקיים ברקע המתיחות המדינית והביטחונית באזור, ובזמן שהסוגיה האזורית צפויה לתפוס מקום מרכזי בדיוני העצרת.
