מאז אותו היום הנורא בתולדותיה של מדינת ישראל לפני כשלוש שנים, בשמחת תורה תשפ"ד, נמשכת המערכה להכנעתו של ארגון הטרור חמאס והשמדתו בבחינת "זכור את אשר עשה לך עמלק… תמחה את זכר עמלק מתחת השמיים, לא תשכח".

כמעט שלוש שנים של לחימה עיקשת הביאו לידי הישגים מבצעיים ואסטרטגיים חסרי תקדים, וכעת ישראל שולטת בכמעט 70% משטח הרצועה. צה"ל הקים מערך אבטחה קרקעי נקי לחלוטין מאוכלוסייה עזתית, שכולה חמאסית, המרחב כולו הרוס לחלוטין מעל פני הקרקע, והרס תשתית המנהרות מתחת לפני הקרקע נמשך באופן רצוף. וכמובן, נמשך המצוד אחרי מחבלי חמאס הנותרים – בכל רמות הפיקוד – בהפעלת טכניקות ציד מגוונות ומתוחכמות ובשיתוף פעולה מאוד חשוב, מקורי ומפתיע עם מיליציות עזתיות השותפות לרצון להכניע את שאריות ארגון הטרור. 

בעת האחרונה נשמעים עוד ועוד קולות הרואים בהמשך המצב הקיים בעזה שגיאה אסטרטגית מצידה של ישראל המאפשרת לחמאס לשוב ולבנות את כוחו, להתארגן מחדש מבחינה צבאית ולשקם את תשתיותיו, כולל התת-קרקעיות, ולהתעצם בנשק ובאמצעי לחימה שיאפשרו לו להמשיך ולפגוע במדינת ישראל ובאזרחיה ולהביא להגשמת חזונו: השמדת מדינת ישראל. קולות אלו קוראים להגעה מהירה להסדר על סמך ההסכם של "מועצת השלום" לשיקום עזה.

כל יום שעובר מקדם את ישראל להשלמת מטרת המערכה: הכרעתו הכנעתו והשמדתו של ארגון הטרור, בבחינת הקם להורגך השכם להורגו. כל יום שעובר מחליש את חמאס ולא מחזקו. למרות המגבלות על הפעלת הכוח בעזה, הכרוכות בהסכמות ובהבנות עם הנשיא טראמפ, לצה"ל ולפיקוד הדרום נתונה גמישות מבצעית על פי מדיניות ממשלת ישראל, המאפשרת המשך פגיעה במחבלי חמאס, המשך הריסת התשתיות והמשך חיזוק והרחבת מרחב האבטחה הקדמי.

אכן, חמאס עדיין שולט בשאריות, במה שנותר מעזה, בעיקר בעיר עזה ובמחנות המרכז, אך תהליך התפוררותו הוא עובדה קיימת.

חמאס עדיין שולט בשאריות, במה שנותר מעזה, בעיקר בעיר עזה ובמחנות המרכז, אך תהליך התפוררותו הוא עובדה קיימת

שני רכיבים אסטרטגיים קריטיים חובה על ישראל להבטיח כדי לקדם ולהשלים את מטרת המערכה. הראשון הוא לפתוח את שערי הרצועה ולאפשר לתושבי הרצועה שרוצים בכך לעזוב את בית הקברות שהם חיים בו. אני משוכנע שגם בלי מדינות יעד מוגדרות רוב תושבי הרצועה יקפצו על המציאה ועל כלי התחבורה וינוסו על נפשן כדי לנסות ולחיות חיים נורמליים מחוץ לגיהינום העזתי. אם המצרים לא יאפשרו זאת, ואני ממש לא משוכנע שכך יהיה, מדינת ישראל חייבת לאפשר נתיבי יציאה חלופיים ממדינת ישראל באוויר, בים וביבשה. להערכתי שני שלישים מתושבי הרצועה פשוט יברחו ממנו ויקדמו את הכנעת חמאס.

אני ממש לא מבין איך בשם הזכות לחיים, הזכות לחופש והזכות הדמוקרטית הבסיסית לבחור את מקום החיים מדינות העולם הנאורות המתהדרות בתמיכתן במאבק הפלשתיני העזתי אינן מזדעקות לנוכח "כליאתם" של העזתים (שרובם ככולם חמאס) ברצועת המוות. רצועת עזה חייבת להתרוקן כדי לאפשר את קידומו של חזון טראמפ.

הרכיב האסטרטגי החיוני השני הוא שלמדינת ישראל אסור בתכלית האיסור לאפשר את קידומה של התוכנית לשיקום הרצועה ולבנייתה מחדש. אלו התנאים המוקדמים לתחילתו של תהליך השיקום: 

1. השלמה מוחלטת של פירוק חמאס מנשקו, קרי השמדת כל כלי הנשק. בשום פנים ואופן אין לאפשר את אפסונו במחסנים ברצועה בדרך כזו או אחרת שתאפשר בעתיד להגיע אליו ולשלוט באמצעותו ברצועה מחדש, ולהפנותו שוב נגד תושבי מדינת ישראל.
2. פירוז מוחלט של הרצועה – מניעת כל יכולת לבנות מחדש תשתיות צבאיות טרוריסטיות והכנסה לרצועה של נשק ואמצעי לחימה. 
3. השלמת הריסת התשתיות, בייחוד תשתית המנהרות.
4. פירוק כל היכולות השלטוניות של חמאס ברצועה.
5. חיסול כל מחבל חמאס שיישאר ברצועת עזה.

למדינת ישראל אסור בתכלית האיסור לאפשר את קידומה של התוכנית לשיקום הרצועה ולבנייתה מחדש

צריך לזכור: תהליך השיקום יארך שנים ארוכות. רק הוצאת מאות מיליוני הטונות של ההריסות מרצועת עזה תדרוש שנים רבות. עד אז יישאר מרחב האבטחה הקדמי (הקו הצהוב) ויישלט בידי צה"ל ויבטיח את ביטחונם של תושבי העוטף. 

כל מי שמגיע בתקופה האחרונה למרחבי עוטף עזה אינו יכול שלא להשתומם ולהשתאות למראה עוצמת התקומה. התשובה הניצחת לטרור, לאותם שפלי אדם שכל רצונם היה רוע ומוות, היא החיים.

מתוך כאב התופת צומחת תקווה. הרחבת ההתיישבות, הפיתוח והשגשוג – הם הניצחון האמיתי.