את גיא יפרח ראש העיר מעלה אדומים פגשתי במשרד שלו, זמן קצר לפני שצוותי תקשורת בינלאומיים מגרמניה הגיעו לראיין אותו על המכרז ההיסטורי ב-E1. בדרך לשם, מהבית שלי ביקיר שבשומרון, נסעתי לאורך כביש 505 (חוצה שומרון) והכביש המפותל של 458 (ציר אלון), נופי השומרון ובנימין נגלים במלוא הדרום.
לצד השמות המוכרים כל כמה קילומטרים נגלה שם ששולח אותי לחפש בגוגל, וחושף את עומק מהפכת ההתיישבות של השר סמוטריץ' ביהודה ושומרון. יישובים חדשים לצד ישנים, חוות שצצות בכל חור, ותנופת בנייה לצד עבודות בלתי פוסקות על הכפלת הכבישים. הדרך כולה הראתה גאולה. E1 הוא האירוע המרכזי במעלה אדומים וביו"ש כולה, אבל הוא חלק ממהפכה תחבורתית והתיישבותית בעיר.
אז מה זה E1?
מעלה אדומים יושבת על צומת דרכים אסטרטגי ומרכזי המחבר בין בקעת הירדן, מדבר יהודה וירושלים, במרחק נגיעה מים המלח מצד אחד ומהעיר העתיקה מצד שני. בספטמבר 1975 קיבל גרעין מתיישבים אישור להתיישב באזור שהיום הוא מישור אדומים, סמוך לאזור התעשייה המתוכנן, בגבעה שמכונה מאז גבעת המייסדים. האישור היה למחנה עובדים בלבד, לא ליישוב קבע.
שנתיים לאחר מכן, באוגוסט 1977, החליטה ממשלת ישראל להקים יישוב עירוני של ממש במרחק כארבעה קילומטרים משם, על הגבעות שמעל מישור אדומים, ועוד שנתיים לאחר מכן, ב-8 באוגוסט 1979, הניח שר הבינוי והשיכון דוד לוי את אבן הפינה לעיר החדשה. כבר ב-1989, שש שנים בלבד לאחר אכלוס היישוב, התגוררו בו כ-13,000 תושבים והחלו הדיונים להעניק לו מעמד עירוני.
מפת E1, צילום: דוברות מעלה אדומיםבשנת 1991 הכריז שר הפנים אריה דרעי רשמית על מעלה אדומים עיר, ועמוס טרטמן, שעמד בראש המועצה המקומית, היה לראש העירייה הראשון. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף יולי 2026 גרים במעלה אדומים כ-36,465 תושבים, שכמעט כולם ישראלים, המקום ה-66 בדירוג הרשויות המקומיות בישראל.
E1, השטח הסמוך לעיר שמחבר בין העיר לירושלים, אבל חשוב מזה, השטח שמיועדת לעמוד בו שכונת מבשרת אדומים, נמצא בין רמאללה, יריחו ובית לחם, ובנייה בו תחסום את אפשרות החיבור בין הערים ותמנע אפשרות של הקמת מדינה פלשתינית. לאורך השנים הבינו ראשי ממשלות ישראל את החשיבות העצומה של האזור ששומר על פתחה המזרחי של ירושלים: יצחק רבין הפקיד את המפות של האזור וצירף אותן לשטח המוניציפלי של מעלה אדומים, ואריאל שרון הקים שם את תחנת המשטרה של מחוז ש"י. אבל הבנייה עצמה נדחתה שוב ושוב בשל לחצים בין-לאומיים.
גיא יפרח: "העיתוי המתאים הוא עכשיו"
הבנייה ב-E1 התאפשרה בין השאר בזכות מיזם חשוב אחר שעובדים עליו בעירייה כבר כמה שנים והגיע כעת לישורת האחרונה: כביש מרקם החיים. גם למיזם זה יצא מכרז לאחר שהוא נתקע בעתירה לבג"ץ, אך הוא צפוי להתקדם כבר בחודש הקרוב. הכביש מיועד לספק לפלשתינים חופש תנועה מדרום לצפון (בין חברון לרמאללה), ומשמעותו המיידית היא ש-12,000 כלי רכב שנוסעים כיום בכביש 1 למעבר הזיתים, עם תושבי מעלה אדומים, ירדו ממנו.
"זה אירוע שעבדתי עליו מתחילת הקדנציה, אחת מהמשימות הראשיות שלי כראש עיר", מספר יפרח. "הצלחנו להעביר החלטת קבינט היסטורית, והכביש תוקצב ב-300 מיליון שקלים. עברנו הרבה משוכות מדיניות, ועכשיו יוצאים לדרך".
האם כביש מרקם החיים לא מבטל את המשמעות הגדולה של E1 בחסימת הרצף הטריטוריאלי הערבי בכך שהוא מאפשר תנועה פלשתינית בין חלקי יהודה ושומרון?
"החסימה אורבנית", מסביר יפרח, "זאת המשמעות העיקרית, שלא יהיה רצף ערבי. אנחנו לא רוצים שבשטח הזה תהיה בנייה ערבית של ערביי יהודה ושומרון, אנחנו רוצים בנייה יהודית ישראלית של מדינת ישראל. ערבים שירצו לעבור מנקודה לנקודה, יהיה להם כביש שהם יוכלו לעבור בו. אבל מי שמקדש רצף טריטוריאלי אורבני של ערביי יהודה ושומרון ולא של יהודים וישראלים, מבולבל. והאמת היא שרוב הקשת הפוליטית בישראל מבינה את הצורך הזה".
ובחזרה ל-E1. "כולם הבינו את החשיבות האסטרטגית של בנייה ב-E1", מסביר יפרח. "כולם טענו שצריך למצוא עיתוי מתאים. אני טענתי לאורך השנים – וגם הפגנו על זה ורבנו על זה – שהעיתוי המתאים הוא היום. ובכל פעם שמחכים לאיזשהו עיתוי מתאים, תמיד מוצאים את הסיבות למה לא".
תמיכה חסרת תקדים של ארצות הברית
הבנייה התאפשרה בין השאר בזכות התמיכה של ממשל טראמפ בהתיישבות ביהודה ושומרון. יפרח: "דוברת הבית הלבן קרוליין לוויט נשאלה אם היא לא מתנגדת לבנייה ב-E1, והיא ענתה: אנחנו לא מתערבים למדינת ישראל בשאלה היכן לבנות. זו אמירה מדהימה שלא נשמעה שנים מהבית הלבן".
היציאה למכרז עוררה גלים בעולם, ובדיוק בגלל חשיבותו אף איימו מדינות באירופה להחרים קבלנים שייגשו אליו. "E1 יפגע בסיכוי לפתרון שתי המדינות בכך שיתקע טריז בגדה המערבית ויפגע ברצף הטריטוריאלי של השטחים הפלשתיניים", כתבו מדינות אירופה בהודעתן.
האם אתה חושש שהמכרז ייעצר בשל האיומים?
"יש לנו קבלנים במדינת ישראל ציונים, אוהבי הארץ הזו, בוני הארץ הזו", משיב יפרח. "אין לי ספק שהאיומים ברמות האלה רק יעודדו יזמים לבוא לפה, לעשות מעשה ציוני, אידאולוגי, ולבנות את ארץ ישראל. אני גורס ומעריך שהמכרז הזה ייחטף, כי כשמאיימים עלינו אנחנו מוצאים את הכוחות לעמוד על שלנו, זקופי קומה".
המכרז הראשון אמור להסתיים שבוע לפני הבחירות, כשהשני צפוי להתחיל באותו זמן. זמן קצר לאחר מכן צפויים הטרקטורים להתחיל להכשיר את הקרקע ולקבוע עובדות בשטח. "אני בעיניי ראיתי איך מפנים יהודים מביתם, איך מגרשים יהודים מביתם, אז לכאורה הכול יכול להיות", אומר יפרח. "אבל אחרי מכרז וקבלנים שיזכו בו בעזרת ה', נראה לי שהדרך להפוך את זה נהיית כמעט בלתי אפשרית עד כדי לא קיימת".
הצגת פוסט זה באינסטגרם
להערכת יפרח, המשפחות הראשונות יעלו לקרקע בתרחיש אופטימי כבר בעוד ארבע-חמש שנים, וכלל 4,000 המשפחות יצטרפו זמן קצר לאחר מכן. זו אינה ההתפתחות היחידה בעיר: בשכונת ציפור מדבר, שתחבר בין העיר לאזור התעשייה במישור אדומים, כבר החלו עבודות הבנייה על 3,500 יחידות דיור, וגם שם להערכת יפרח בתוך שנים אחדות יקבלו המשפחות את המפתח לבתים.
משמר יהודה: השכנה החדשה
לצד E1, לפני כשבועיים הוכרזה עיר חדשה ממש סמוך למעלה אדומים: משמר יהודה. איך זה משפיע על העיר ועל כל הסביבה של עוטף ירושלים ממזרח?
"כל הקמה של עיר ביהודה ושומרון היא דבר חשוב", אומר יפרח. "היה ויכוח בין דוד לוי לאריאל שרון איך צריך ליישב את יהודה ושומרון: שרון חשב שצריך על כל גבעה לשים יישוב קטן וכמה קרוונים, ודוד לוי חשב שצריך להקים מרכזי ערים. אני חושב ששניהם צדקו, אבל בעיקר דוד לוי: המסות והערים הן שגורמות לנוכחות שלנו ביהודה ושומרון". לדבריו, ההשפעה על תושבי מעלה אדומים תורגש בעיקר בתחום התחבורה, כשתושבי העיר החדשה יצטרפו לכבישים לירושלים.
דיברנו גם עם ראש המועצה האזורית גוש עציון ירון רוזנטל, והוא נדרש לחשיבות החיזוק של כל האזור: "חלק מהרעיון שלנו בבנייה שלנו בכלל בגוש עציון ובכל אזור מרחב יהודה היא לבנות גם לגובה, כדי להביא כמה שיותר יהודים לאזור, וגם לבנות באזורים שיש להם חשיבות אסטרטגית".
רוזנטל מסביר כי משמר יהודה עם מעלה אדומים יוצרות גוש חזק באזור: "אנחנו יוצרים רצף חזק, גדול, בין אזור ירושלים לאזור ים המלח או מדבר יהודה. גוש אדומים הולך לשלושה כיוונים: למערב (E1), לדרום-מזרח (אזור מישור אדומים) ולדרום (אזור משמר יהודה), לכיוון ים המלח. כל האזור הזה ייתן לנו גוש יהודי גדול שיהיו בו 150,000–200,000 תושבים, אולי אפילו יותר".
איך מתמודדים בכבישים עם התושבים הרבים שיצטרפו לתושבי מעלה אדומים על הצירים לירושלים, והאם יש תוכניות על השולחן?
רוזנטל מסביר כי כביש מספר 1 עובר שדרוג ממשי במקביל לעבודת על כביש הטבעת המזרחי: "כביש הטבעת המזרחי אמור להיכנס באזור מחסום א-זעים, ודרכו יהיה אפשר להגיע לתלפיות בפחות מעשר דקות. "מי שירצה להגיע מאזור העיר החדשה משמר יהודה לתלפיות או לקניון מלחה או למרכז העיר, לא יצטרך לעמוד בגבעה הצרפתית. הכביש יתפצל לארבע נתיבים, והתושבים יוכלו להגיע לתלפיות בחמש עד שבע דקות".
רוזנטל מוסיף כי היישוב קידר, השייך למועצה האזורית גוש עציון, שמשמר יהודה תהיה מדרום לו, לא יקופח, וכבר בשנה הקרובה יתחילו העבודות בו על 300 יחידות דיור. לדבריו, גוש עציון הוא המועצה שגדלה יותר מכל מועצה אחרת בארץ מבחינת מספר התושבים, שכן הממוצע הארצי עומד על 1.1% בעוד בגוש עציון גדלו ב-5.1%.
גיא יפרח על הפרויקטים השונים בעיר, צילום: עולם קטן
פרויקט נוסף עליו עבדו בעירייה וכבר יצא לפועל הוא חסימת התנועה ממעלה אדומים לכפר הפלסטיני אלעיזריה. יפרח הסביר כי לאורך שנים נוצלה היציאה הזו על ידי ערבים ישראלים שגרים באלעיזריה בניגוד לחוק, ועשרות אלפים חצו את מעלה אדומים כדי לעקוף את הפקקים בכביש 1 – וגרמו לפקקי ענק בתוך העיר עצמה. לפני מספר חודשים נחסמה הכניסה, והפקקים בעיר השתחררו. "הפתרון של כביש מרקם החיים יעשה בדיוק את אותו דבר", אמר יפרח, "הפעם לכיוון העורק הראשי לירושלים".
מהפגישה עם יפרח נסעתי לתחנת המשטרה של מחוז ש"י, שם מנקודת תצפית מהממת השקפתי על E1, על שכונת "מבשרת אדומים". הנקודה שנמצאת בלב השטח ליד תחנת המשטרה של מחוז ש"י משקיפה על השטח האסטרטגי. מהעמדה נשקפת העיר מעלה אדומים מצד אחד, ומהחנייה הסמוכה לתחנת המשטרה אפשר לראות את ירושלים. במקום נמצא שלט שמציין את הנחת אבן הפינה לשכונה שהתבצעה ב-2009 לפני כ-17 שנים, אך כאמור בגלל הכניעה ללחצים הבינלאומיים לא נבנתה עדיין.
סמוטריץ': "כך אנחנו קוברים את המדינה הפלסטינית"
שר האוצר והשר במשרד הביטחון בצלאל סמוטריץ' אמר בשיחה עם עולם קטן על אישור הבנייה ב-E1: "אנחנו קוברים את רעיון המדינה הפלסטינית, ובונים לראשונה בהיסטוריה בשטח האסטרטגי שיחבר בין מעלה אדומים לירושלים. אלה לא הצהרות באוויר – זו תכנית היסטורית שאישרנו ונמצאת בשיווק מיידי".
השר הוסיף: "מול ממשלת איזנקוט-ליברמן-גולן שתפנה את היישובים והחוות שהקמנו, ותקדם 'הסכמים מדיניים' שמשמעותם הקמת מדינת טרור בלב מדינת ישראל, אנחנו מבצרים ומחזקים את ההתיישבות שהיא רצועת הביטחון של מדינת ישראל, מחברים את ירושלים למעלה אדומים – ויוצרים רצף אסטרטגי משמעותי". השר הוסיף: "לצד הובלת הבנייה ב-E1, אישרנו את סלילת כביש "מרקם חיים", ותקצבנו אותו בלמעלה משלוש מאות מיליון שקלים, במטרה לאפשר תנועה רציפה, קלה, מהירה ובטוחה ממעלה אדומים לירושלים, וליצור רצף שיחבר את מעלה אדומים וירושלים".
לדברי השר, "סלילת כביש מרקם החיים, לצד הבנייה ב-E1, ויחד עם הקמת העיר החדשה משמר יהודה ממזרח לירושלים, יהוו רצועת ביטחון משמעותית שתשנה את פני העיר הבירה ומדינת ישראל לאורך עשרות שנים. את המהפכה הזו הובלנו בארבע השנים האחרונות – וציונות דתית גדולה וחזקה תמשיך לבצע אותה בארבע השנים הבאות".
