מתיחות דרמטית באירופה: ראשי ברית נאט"ו והאיחוד האירופי שיגרו ביום חמישי אזהרה חריפה לעבר מוסקבה, והכריזו על היערכות לתגובה משותפת מול מה שהגדירו כדפוס פעולה רוסי תוקפני ומסוכן. נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין, ומזכ"ל נאט"ו, מארק רוטה, הבהירו כי המתקפה על נמל התעופה לייפציג-האלה בגרמניה מהווה חציית קו אדום ושלב חדש במערכה של הקרמלין נגד מדינות המערב.
המבצע הכושל שנחשף: ממשלת גרמניה הודיעה ביום שלישי כי חקירות משטרה וממצאי מודיעין הוכיחו שרוסיה עמדה מאחורי ניסיון פגיעה במטוס מטען אוקראיני ב-4 באוגוסט. הפגיעה נמנעה באמצעות רובוט שנטרל כטב"ם עמוס חומר נפץ בנמל התעופה לייפציג-האלה. כטב"ם שני התנגש ככל הנראה במטוס מטען נוסף, וכטב"ם שלישי אותר במקום עשרה ימים לאחר מכן. נמל התעופה משמש מוקד אסטרטגי עבור נאט"ו ונמצא בשימוש קבוע של מטוסי תובלה אוקראיניים מסוג אנטונוב. שר הפנים הגרמני הסביר כי תצורת הכטב"ם, רכיביו וחומרי הנפץ מוכרים מפעילויות רוסיות קודמות. שני חשודים כבר זוהו: אזרח בלארוסי בעל דרכון רוסי שנכנס באשרת תייר, ואדם נוסף בעל דרכונים לטבי ורוסי שנחת בברלין והמריא ממנה יומיים לפני המתקפה הכושלת.
צעדי ענישה והסלמה דיפלומטית
סגירת נציגויות ומשבר דיפלומטי: בגלל זה, ברלין הודיעה על סגירת הקונסוליה הרוסית בבון וסגירת מוסד התרבות "הבית הרוסי" בברלין, החשוד כזרוע תעמולה של הקרמלין. מוסקבה דחתה את ההאשמות וטענה כי לא הוצגו ראיות. שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב הודיע על סגירת מרכזי התרבות הגרמניים של "מכון גתה" במוסקבה, סנקט פטרבורג ויקטרינבורג. נשיא רוסיה ולדימיר פוטין כינה את צעדי גרמניה טעות חמורה הנוגדת את האינטרסים של עמה, וסגן שר החוץ הרוסי אלכסנדר גרושקו השיב "אולי" לשאלה האם מוסקבה מוכנה לנתק יחסים עם ברלין.
מנהיגי המערב מבהירים את עמדתם: נשיאת הנציבות פון דר ליין התייחסה בחומרה לאירוע ואמרה: "לייפציג מסמלת הסלמה חדשה על אדמת האיחוד האירופי המיוחסת ישירות לרוסיה… מדובר בחומרים ברמה צבאית שהופעלו בידי סוכנים רוסים. לא נסבול זאת, ועלינו להגיב לפזיזות הרוסית מהר יותר וטוב יותר". מזכ"ל נאט"ו מארק רוטה הוסיף כי הברית ניצבת בסולידריות מלאה עם גרמניה, והזהיר מפני התגברות האיומים: "ישנה עלייה בסיכון לאירופאים מחדירת כטב"מים וטילים למדינות האגף המזרחי, ועדים לפעילות זדונית מוגברת שמכוונת ישירות לשטחנו – מהצתות במפעלים המייצרים ציוד הגנה לאוקראינה ועד למתקפה ההיברידית הרוסית בלייפציג".
חבלות בתשתיות וסנקציות כלכליות
גל אירועי חבלה באירופה: במקביל, מתרבים חשדות לחבלות נוספות: בגרמניה הותקפו שתי תחנות כוח משנה של רשת החשמל. בברגהיים שבמערב המדינה נגרם נזק לקווי מתח שהוביל להשבתת חמש יחידות בשתי תחנות כוח פחמיות שונות, והמשטרה איתרה שישה מתקני שיגור בשדה סמוך. שר הפנים של צפון ריין-וסטפאליה, הרברט רויל, ציין כי נבדקים כיווני חבלה ממדינת אויב וגורמי שמאל קיצוני. יותר מזה, נגרם נזק לקווי מתח גבוה ליד תחנת כוח במיתוג פחם בברנדנבורג ונמצאו מטענים. בפולין, ראש הממשלה דונלד טוסק הודיע כי שריפה שפרצה במפעל לייצור כטב"מי קרב בסקרז'יסקו-קמיינה נגרמה מהצתה מכוונת וממעשה חבלה, לצד חקירת שריפה במפעל נוסף בלובלין.
המערב מקדם צעדים תקיפים: שרי החוץ של האיחוד האירופי התכנסו באירלנד כדי לקדם צעדי אכיפה ותגובה מתואמים, בהם הטלת הגבלות על "צי הצללים" הימי המשמש את רוסיה לעקיפת סנקציות על נפט, החמרת אשרות כניסה לתיירים רוסים ואיסור כניסה על יוצאי צבא רוסים. צרפת, בלגיה והולנד אף זימנו את שגרירי רוסיה לשיחות נזיפה. במישור הכלכלי, מדינות כמו שוודיה, הולנד, פולין וספרד מפעילות לחץ לעשות שימוש ביותר מ-193 מיליארד אירו מנכסים רוסיים מוקפאים לטובת אוקראינה – יוזמה שתוכננה כבר בסוף שנת 2025 ונתקלת בהתנגדות בלגיה, החוששת מאחריות משפטית. לצד הלוואה קיימת בסך 90 מיליארד אירו לאוקראינה, פון דר ליין ציינה כי קייב ביקשה מיליארדי אירו נוספים לרכש טילי הגנה אווירית מסוג PAC-3, וחשפה כי נמשכת העבודה על פרויקט Freyja – מערך משותף אירופי-אוקראיני ליירוט טילים בליסטיים, במטרה להגביר את הלחץ על מוסקבה עד לנסיגתה.
