אין בעל הנס מכיר בניסו: הידיעה שתפסה את שולי חדשות המיינסטרים על המשפחות הצעירות שעלו ליישוב גנים, לאחר העלייה המרגשת לכדים, לשא-נור ולחומש, שכבר נחשבת הבורגנית שבארבע, הייתה צריכה לפתוח כל מהדורת חדשות בכל הערוצים בארץ ואולי גם בעולם.
חרפת ההתנתקות הייתה נקודת השפל העמוקה ביותר בתהליך הנסיגה הרוחנית של עם ישראל מעצמו, וממילא מארצו. נטישת מרחבי א-ל ביהודה ושומרון, קבר יוסף, שכם ויריחו, חלוקת הנשק לאויב, הכול הגיע לשיא השיאים בהרס העצמי של היישובים בגוש קטיף ובצפון השומרון ובשרפת בתי הכנסת, וכל זה בלי לקבל דבר. יוזמה שלנו, אללי לנו, לנטוש את ארצנו. במידה מסוימת הייתה הבריחה מצפון השומרון חמורה אף מגוש קטיף: איש לא ביקש, איש לא הכריח, יוזמה לא-ברורה של שרון, חורבן לשם חורבן, בגידה על מלא.
מאז הגירוש נאחזו באדמת חומש – בשיחין ובמערות, ללא חשמל ומים – כמה צעירים שדם בלתי רגיל זורם בעורקיהם, בעקשנות מדגם חלוצי ראש פינה, יסוד המעלה ותל חי של ימי העליות. מדי פעם גם הסתננו אי אלו צעירים לבקר בשא-נור. אבל גנים וכדים נעלמו מעבר להרי החושך. רגל יהודי לא דרכה במקום שנים ארוכות. כשבוטל לאחר מאמצים עילאיים חוק ההתנתקות בצפון השומרון, חשבו הכול, גם אני הקטן, שזה חוק הצהרתי: איש לא חשב באמת שגנים וכדים ייבנו מחדש, גם לא שא-נור. הממשלה לא תיתן, האמריקאים לא ייתנו, העם לא רוצה.
אבל זה קרה. היינו כחולמים, מי האמין לשמועתנו, וזרוע ה' על מי נגלתה. גנים וכדים הם הרבה יותר מכמה קרוונים על ראש גבעה ועוד כמה דונמים ששבים לעם ישראל. הם פרה אדומה לאומית שמכפרת על עוון החידלון והמוות שהבאנו על עצמנו, אם המקנחת צואת בנה ומכפרת על מעשיו. השיבה לצפון השומרון ומחיקת חרפת הגירוש היא צעד חשוב במסע ארוך של שיבת ציון, וכשם שזכינו לחזות בכך בעינינו, כך נזכה להקים יישובים פורחים בחולות חבל עזה, ודבר א-לוהינו יקום לעולם.
***
כשפותחים את המבט רחב יותר, ברור שהאתגר הגדול ביותר של הממשלה הבאה קשור בדיוק לזה: את החלק הצבאי העיקרי ככל הנראה סיימנו לשנים הקרובות. ייתכן שיהיה עוד תמרון בעזה, גם לא מופרך שצה"ל יצא לעוד סבב עצים בלבנון. אבל כמו בצאת מלחמת ששת הימים, האתגר הגדול התחיל דווקא עם שוך הקרבות: לעמוד איתן בלחצים מבית ומחוץ, להמשיך להחזיק בארץ הטובה על כל מרחביה וליישב אותה ביהודים.
השיבה לצפון השומרון ומחיקת חרפת הגירוש היא צעד חשוב במסע ארוך של שיבת ציון, וכשם שזכינו לחזות בכך בעינינו, כך נזכה להקים יישובים פורחים בחולות חבל עזה
עכשיו, מי שחושב שאין סיכוי ליישב יהודים בחבל עזה ובגליל העליון המכונה בטעות דרום הלבנון, יש לי כמה חושות בחומש למכור לו. האתגר המיידי של הממשלה הבאה לא יהיה ביהודה ושומרון אלא בעיקר בגליל ובנגב, ברצועת עזה ובלבנון. בראש ובראשונה הדיפת כל תוכנית נסיגה מלבנון או מעזה, וזה לא יהיה קל, ולזהות חברי הקבינט תהיה על זה השפעה מכרעת.
ולצד זאת, לאחר הביצוע המרשים ביהודה ושומרון יש להעתיק את המודל לנגב ולגליל. באופן אבסורדי, קל יותר להקים יישוב ביהודה ושומרון, בלי הכפיפות למוסדות המתכננים, לירוקים ולאלף ואחת בירוקרטיות, מלהקים יישוב בנגב ובגליל. התחקיר החשוב של הקול היהודי שפורסם בשבת שעברה במקור ראשון והתחקיר שלהם המפורסם כאן אצלנו השבת הם רק קצה הקרחון. יש עוד הרבה, ועוד לא התחלנו לדבר על הנגב. מיזם החוות היה רק הטירונות – בגליל יתחיל האימון המתקדם.
משלל המשימות זו משימתה העליונה של הממשלה הבאה, ועל זה הבחירות. כל ממשלה שתקום ותישען ולו במקצת על קולות ערביים במפנים וגם בתמיכה מבחוץ, תיכשל בזה כישלון חרוץ. זו לא השערה, זו עובדה, כמו שאצל בנט האכיפה בנגב נעלמה כלא הייתה.
ייהוד הגליל והפיכת הקערה על פיה שם והמשך טיפול השורש בבדואים הם אירוע קשה כקריעת ים סוף. המצב בנגב, ויותר מכך בגליל, מצריך לא שינוי אלא מהפכה, שבירת כל הפרדיגמות, הסתערות רבתי, מבצע לאומי. בשביל לממש את זה יש צורך בממשלה יהודית לאומית, רוב מוחלט ועדיף יותר מ-61 של גוש הימין, ועל גבם לצרף כל מי שיקבל את קווי היסוד מקרב מפלגות המרכז.
ייהוד הגליל והפיכת הקערה על פיה שם והמשך טיפול השורש בבדואים הם אירוע קשה כקריעת ים סוף. המצב בנגב, ויותר מכך בגליל, מצריך לא שינוי אלא מהפכה
העולם הגדול
את 'עולם קטן' הקימה לפני יותר מעשרים שנה חבורת צעירים חולמניים. השנים חלפו, והעולם הקטן שלנו הלך וגדל – בעמודים, בתפוצה ובאיכות – אבל תמיד נשאר אותו 'עולם קטן', עיתון לאנשים חולמים, אבל למי שאוהבים לחלום בגדול. בכל שבוע כל גיליון חדש שיורד לדפוס הוא נשמה חדשה שיורדת לעולם, פרי מחשבה איך לעשות את עולמו של הקב"ה טוב יותר, איך לקדם עוד את עם ישראל, איך לחזק את מדינת ישראל, איך לתת עוד ועוד מקום לתורת ישראל.
כמו כל עיתון גם אנחנו עוסקים בהווה, בפוליטיקה, באקטואליה, במה שקרה ובמה שיקרה השבוע. הרגליים בהווה, אבל הראש הרחק בעתיד. הפוליטיקה הישראלית היא כלי שרת בידיו של הקב"ה לקדם את עם ישראל צעד אחר צעד. מאבקי ההווה על ארץ ישראל הם רק חלק קטן מחלום גדול שלא נוותר עליו, חלום שחבל עזה היהודי עולה בו ופורח, חלום שיש בו ארץ אשר וארץ נפתלי אשר בלבנון, עבר הירדן שלנו, וכמובן לב הארץ, שעדיין נתון בחלקו בידי מרצחים.
כשאנחנו עוסקים בעוד סיפור ירושלמי המחשבות שלנו נודדות לירושלים הבנויה, שיש בה בית מקדש בנוי על מכונו, כוהן וסנהדרין. כשאנחנו כותבים באהבה על צה"ל שלנו ועל מדינת ישראל, האהבה שלנו אינה מסמאת את עינינו מלחלום על צבא יהודי יותר, צבא קדוש ומנצח, ועל מדינה שהיא באמת יסוד כיסא ה' בעולם, מדינה יהודית על מלא, מדינה שיש בה משפט עברי יהודי, קדושת המשפחה, שבת ציבורית ואהבת חינם.
שבוע אחר שבוע, שנה אחר שנה, ביקשנו כאן ב'עולם קטן' משלנו להיות גלגל שיניים נוסף בתהליך הגאולה, להיות עם הפועלים עם א-ל, בורג קטן במרכבת השכינה. הרבה שותפים יש בו בעולם הקטן הזה – מייסדים, עורכים, כותבים, אנשי מכירות, גרפיקה ומערכת. חלק מכובד ממה שיש פה לפניכם שייך לאיש היקר שאינו עימנו, איתן אורבך ז"ל, איש 'עולם קטן' אמיתי, איש פשוט מאוד בעל חלומות גדולים. שלכם ושלנו – שלו הוא. מתגעגעים אליו.
תודה גם לכם, קוראינו האהובים, על האמון, על שבת אחרי שבת שאתם בוחרים בנו להיות אורחים בביתכם. ברוכים הבאים לכם, כותבים חדשים, שמצטרפים לנבחרת שרק מחפשת לעשות עוד יותר טוב ועוד יותר טוב.
'עולם קטן' מעולם לא הסתיר את דעותיו: הוא עיתון יהודי לאומי, מחובר לתורת ישראל ונאמן לה, מאמין בארץ ישראל השלמה, אוהב את מדינת ישראל ואת צה"ל. אנחנו אוהבים כל יהודי באשר הוא יהודי – חרדי, חילוני וכל מה שבאמצע – ובאותה נשימה איננו מתנצלים על מי שאנחנו. ומעכשיו זה יהיה הרבה יותר גדול והרבה יותר איכותי. אותו 'עולם קטן' – ועכשיו הרבה יותר גדול.
תודה לה' על כל הטוב אשר גמלנו. כל מה שעשינו ונעשה כאן, בעבורך ומכוחך עשינו, רק עשה אותנו כלי לשליחותך, ובשם ה' ובעזרת ה' נעשה ונצליח.
Hands down one of the most stable platforms I have used recently. The variety of games is impressive and the loading speed is great on vnshetbet.