החוקרים האמריקאים השתמשו בטכנולוגיית AI במטרה להנדס קוד גנטי מתפקד. תהליך היצירה פעל באופן דומה למודלי שפה מוכרים. במקום להאכיל את המחשב בטקסטים, החוקרים אימנו את המודל על מיליוני קודים גנטיים של וירוסים, חיידקים, צמחים ובני אדם. המחשב למד את שפת ה-DNA והצליח להרכיב רצפים גנטיים חדשים לחלוטין.
הנגיפים הללו מתפקדים באופן מלא, פעילים, ויודעים לשכפל את עצמם בתוך תאים. הצלחה זו מוגדרת כפעם הראשונה בהיסטוריה שבה מחשב מעצב קוד גנטי (גנום) שלם ומתפקד מאפס.
בשורה לחולים: טיפול מדויק נגד חיידקים עמידים
כדי להרגיע את החששות, המדענים מדגישים כי 16 הנגיפים החדשים שהבינה המלאכותית יצרה אינם מהווים כל איום על בני אדם. נגיפים מהסוג הזה נקראים "בקטריופאג'ים" (אוכלי חיידקים), והם תוקפים ומחסלים את החיידק הפיזי בלבד, מבלי לפגוע או לחדור לתאים בגוף האדם.
מתוך מאות תכנונים שהציעה הבינה המלאכותית, החוקרים ייצרו 302 במעבדה, ונדהמו לגלות כי חלקם אכן חיסלו את החיידקים בצלחות הניסוי בהצלחה יתרה.
לחשיפה זו יש פוטנציאל לשנות את פני הרפואה, במיוחד בהתמודדות מול חיידקים שפיתחו עמידות לאנטיביוטיקה. היכולת לתכנן נגיפים בהתאמה אישית פותחת פתח לעידן חדש של "ביולוגיה ממוחשבת", שבו ניתן יהיה לייצר תרופות מורכבות, טיפולים למחלות גנטיות, ואף נוגדנים ייעודיים למחלות קשות במהירות שלא הכרנו בעבר.
האתגר הבטיחותי: לחשוש מגורמים עוינים
לצד ההתרגשות העצומה, מומחים מזהירים כי הטכנולוגיה מעלה גם שאלות דחופות בנושאי בטיחות וביטחון ביולוגי. החשש המרכזי הוא שגורמים עוינים עלולים לנצל את אותם הכללים כדי להנדס נגיפים מסוכנים שיפגעו בבני אדם.
אף שהחוקרים נקטו אמצעי זהירות קפדניים ועבדו במעבדה מאובטחת, הקהילה המדעית מסכימה כי העולם יצטרך לקבוע בהקדם חוקים ופיקוח הדוק כדי להבטיח שהטכנולוגיה תשמש אך ורק להצלת חיים.
