במסגרת תביעת דיבה שמנהל אלישע ירד נגד העיתונאי בן כספית, נחשפו היום (רביעי) התכתבויות של דוברות שב"כ עם העיתונאי בן כספית, במסגרתן העבירו בדוברות שב"כ לעיתונאי מידע שנלקח לכאורה מהמרשם הפלילי של ירד. מרשם שחוסה תחת חיסיון והעברתו לגורם שאינו מוסמך מהווה לכאורה עבירה פלילית.

בן כספית השתמש במידע נגד חברת הכנסת לימור סון הר מלך שמינתה את אלישע ירד לדובר שלה. בהתכתבויות שנחשפו, חשף בן כספית כחלק מקו ההגנה שלו כי המקור שלו לפרסום היה דוברות שב"כ.

מתוך ההתכתבות: "אלישע ירד נעצר 17 פעמים"

במסמך שהציג כספית להגנתו מוצגים צילומי מסך מתוך התכתבויות בינו לבין דוברות השב"כ, מהן עולה כי הדוברות שלפה עבורו נתונים מדויקים מתוך מאגרי המדינה החסויים: "נעצר 17 פעמים, מעצר אחרון באוגוסט 2022 למשך 4 ימים", תוך הבהרה שמדובר ב"הרחקה מנהלית, לא מעצר מנהלי". כספית, שביקש לוודא את הפרטים באופן סופי, שאל: "זה אלישע ירד, סופי?", והדוברות אישרה את זהותו והוסיפה פרטים על צווי ההרחקה המנהליים שהוצאו נגדו.

על פי החוק, המידע הפלילי נחשב למידע רגיש ביותר שחל עליו חיסיון מוחלט. חוק מידע פלילי ותקנת השבים קובע במפורש כי מידע פלילי יהיה חסוי ולא יימסר אלא לפי הוראות חוק זה. אומנם לשב"כ ישנה גישה חוקית למרשם, אך החוק מסייג את כוחו וקובע כי מותר לו למסור את המידע אך ורק לגורמים ממשלתיים או ביטחוניים המנויים בחוק, ולתכלית מוגדרת בלבד. עיתונאים אינם נכללים ברשימה זו, ולכן מסירת המידע אליהם מהווה חציית קו אדום חוקית. מדובר בעבירה שדינה שנת מאסר.

עו"ד מנשה יאדו מארגון חוננו, המייצג את ירד בתביעת לשון הרע, מסר: "עפ"י ההודאה של בן כספית, השב"כ מסר לו מידע פלילי מהמרשם המשטרתי של ירד, וזו עבירה פלילית. המידע הזה שימש את כספית כדי לנגח ציבורית את הכוונה למנות את ירד לדוברה של ח"כ לימור סון הר מלך. עולה פה השאלה החמורה: האם יש איזו רקמת עבודה משותפת בין השב"כ לבין בן כספית לצרכים פוליטיים ופרלמנטריים, ושבמסגרת זאת השב"כ עוד מבצע עבירות פליליות?".

מתוך ההתכתבות, צילום: ארגון חוננו