על רקע הדיווחים על התקדמות במגעים לשלב הבא ברצועת עזה, מבהיר הערב (חמישי) גורם מדיני הבהיר כי עמדתה העקרונית של ישראל לא השתנתה: לא תהיה נסיגה של צה״ל מהקו הצהוב לפני פירוק מלא של חמאס מנשקו ופירוז מלא של הרצועה. הדרישה הישראלית כוללת את הוצאת אמצעי הלחימה מעזה ופירוק היכולות הצבאיות של ארגון הטרור. כך על פי פרסום בערוץ 14.

הגורם הוסיף כי סוגיית עזה כלל לא עלתה בפגישה בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. בירושלים מבקשים בכך להפריד בין הדיווחים על המגעים לבין הפגישה המדינית, ולהדגיש כי ישראל עדיין לא אישרה את המתווה שמקודם מול חמאס והמתווכות.

לפי הפרסום, גורמים בישראל וברצועה דיווחו קודם לכן על התקדמות משמעותית ועל מתווה שיכלול מסירת אמצעי לחימה, אחסונם באמצעות מנגנון מוסכם, חשיפת מיקומי המנהרות ופיקוח בינלאומי על ביצוע ההסכם. גורמים בישראל אף אמרו כי "הכיוון נראה חיובי", אך הדגישו שלא הושגו הסכמות סופיות.

מה כולל המתווה – ואיפה נמצא הפער

במוקד המגעים עומד מסמך בן 15 נקודות. בישראל טוענים כי בנוסח הנוכחי שלו אין מענה מספק לדרישות הביטחוניות, וההשגות הועברו לטוני בלייר, שמעורב בדיונים על עתיד הרצועה. המחלוקת אינה רק על עצם מסירת הנשק, אלא על היקף הפירוז, אופן האכיפה והשלב שבו ישראל תידרש לסגת.

לפי דיווח של עמית סגל, ההסכמות הנידונות בין המתווכות לחמאס אמורות לחול על כלל אמצעי הלחימה ברצועה: נשק קל וכבד, נשק של כוחות המשטרה, מנהרות, מחסני נשק ואתרי ייצור. בסוף התהליך, הוועדה הערבית שתנהל את הרצועה אמורה להיות הגוף היחיד שיוכל לאחסן, להחזיק או לשלוט בנשק. מסירת הנשק צפויה להתחיל בתוך כמה שבועות, והוא ייצא משימוש ויישמר במחסנים בפיקוח כוחות רב-לאומיים.

המתווה כולל גם התחייבות של חמאס להפסיק פעילות צבאית, התעצמות וגיוס מחבלים. מנגד, עדיין נבחנת השאלה האם ישראל תפסיק את מדיניות החיסולים, או שתשמור לעצמה אפשרות לפעול נגד איומים מתהווים. גם הקשר בין נסיגת צה״ל לבין קצב הפירוז עדיין עומד בלב הדיונים. לפי הדיווחים, אם חמאס לא יעמוד בהתחייבויותיו, ניתנו לישראל ערבויות שלפיהן המצב בשטח יישאר כפי שהוא. גורם המעורה בפרטים סיכם: "כל עוד אין הסכמה מוצהרת, זה לא קורה".

טורקיה נכנסת לתמונה וחמאס מרחיב את הדרישות

במקביל לשיחות בקהיר, משלחת של הנהגת חמאס בראשות ח׳ליל אל-חיה, יו״ר הלשכה המדינית של הארגון, נפגשה עם שר החוץ הטורקי חקן פידאן. הפגישה מעידה על המעורבות הגוברת של אנקרה במגעים ועל ניסיונו של חמאס לגייס תמיכה מדינית בעמדותיו.

בהודעת ארגון הטרור נטען כי השניים דנו במגעים בקהיר, בפעילות הצבאית של ישראל ובחיסולי מחבלים ברצועה. בחמאס העלו גם טענות על "הפרות יומיומיות" של הפסקת האש, ודנו בהתפתחויות ביהודה ושומרון ובהר הבית. אל-חיה הודה לטורקיה על פעילותה למען תושבי הרצועה, כלשונו.

חמאס מבקש לקשור את המגעים הביטחוניים גם לשאלות פוליטיות רחבות יותר. לפי הודעת הארגון, בפגישה נדונו קידום אחדות ערבית, קיום בחירות וארגון מחדש של המערכת הפוליטית. בישראל, לעומת זאת, ממשיכים למקד את הדיון בדרישה אחת ברורה: פירוק היכולת הצבאית והשלטונית של חמאס ומניעת התעצמותו מחדש.

המשפחות מזהירות מפני חזרה לקונספציה

לצד המגעים המדיניים, משפחות שכולות מעוטף עזה ומיישובי הדרום, החברות בפורום הגבורה, פנו לראש הממשלה ולשרי הקבינט נגד ההחלטה לאפשר כניסה של כוחות בינלאומיים לרצועה. לדבריהן, הלקח המרכזי של השבעה באוקטובר הוא שהאחריות לביטחון ישראל חייבת להישאר בידי מדינת ישראל וצה״ל.

"ביטחון אזרחי ישראל אינו יכול להיות מופקד בידי אף גורם זר. לא כוח בינלאומי, לא מנגנון זר ולא כל גורם אחר יישאו באחריות לביטחונם של אזרחי ישראל כפי שמדינת ישראל וצה״ל מחויבים לה. אסור להפקיר את ביטחוננו בידי אחרים", כתבו המשפחות.

הן הוסיפו: "במקום שבו צה״ל אינו מחזיק בשליטה ביטחונית מלאה, נוצר מרחב שבו אויבינו מתעצמים, מתארגנים ופוגעים באזרחי ישראל. את המחיר הכבד של הטעות הזו שילמנו בדם יקירינו, ולא נסכים לראות את אותה שגיאה חוזרת".

הדרישה: לא לתת לחמאס זמן להתאושש

המשפחות הזהירו כי מהלך שיאפשר לחמאס להתבסס מחדש ירחיק את ישראל ממטרות המלחמה. "בעוד חמאס ממשיך להתעצם צבאית ומדינית, אין מקום לקידום מהלכים המעניקים לו זמן, מרחב או הישגים. הדרך היחידה למנוע את התעצמותו היא חזרה ללחימה נחושה עד להשגת מטרות המלחמה – פירוק יכולותיו הצבאיות והשלטוניות של חמאס והסרת האיום מעל אזרחי ישראל".

בסיום המכתב קראו המשפחות לראש הממשלה ולשרי הקבינט לעמוד בהתחייבויות שניתנו לציבור: "אל תחזירו את מדינת ישראל לקונספציות שנכשלו. אל תפקידו את ביטחון אזרחי ישראל בידי כוחות זרים. חובתנו כלפי הנופלים וכלפי הדורות הבאים היא להבטיח שביטחון ישראל יישאר בידיים ישראליות בלבד".

החשש שהן מציגות נוגע ישירות לאחת הסוגיות הרגישות במתווה: מי יפקח על הנשק, מי ישמור על המחסנים ומי יפעל אם חמאס יפר את ההסכם. בעוד המתווה מייעד תפקיד מרכזי לכוחות רב-לאומיים ולוועדה שתנהל את הרצועה, המשפחות דורשות לשמור בידי צה״ל שליטה מבצעית ויכולת פעולה עצמאית.

בשטח צה״ל ממשיך לטהר את הקו הצהוב

הפעילות המבצעית ברצועה ממחישה את היקף האיום שישראל דורשת לפרק. צוות הקרב של חטיבה 188, בפיקוד אוגדת עזה 143, סיכם שמונה חודשי פעילות בדרום הרצועה, שבמהלכם חוסלו עשרות מחבלים שחצו את הקו הצהוב והיוו איום על כוחותינו. בין המחוסלים היו מפקדים בחמאס ומחבלי נוח׳בה שהשתתפו בטבח השבעה באוקטובר.

צוות הקרב, הכולל את גדוד השריון 74, גדוד ההנדסה 605 וגדוד 51 של חטיבת גולני, השמיד בשיתוף יחידת יהל״ם יותר מ-10 מנהרות. אחת מהן הייתה חלק ממערכת תת-קרקעית ששימשה להחזקת חטופים במהלך המלחמה. בתוואים נוספים אותרו והושמדו רקטות, משגרים, רימונים, רובי קלצ׳ניקוב, מחסניות, מטענים ומחסני אמצעי לחימה.

חיסולים בעזה. צילום: דובר צה"ל

הכוחות הקימו לאורך הקו הצהוב באזור מחנות המרכז מכשול באורך של כחמישה קילומטרים, הכולל תעלה שמוסיפה שכבת הגנה ליישובי הנגב המערבי. במקביל בוצעו קידוחים שיטתיים לאיתור תשתיות תת-קרקעיות, ציר "מגן עוז" הפך לציר המרכזי של צה״ל בדרום הרצועה והוקמו ארבעה מוצבים חדשים שמחזקים את יכולות ההגנה וההתקפה.

התמונה המצטיירת היא של התקדמות במגעים, אך לא של הסכם סגור. חמאס והמתווכות דנים במנגנון למסירת הנשק, וגורמים אמריקניים וישראליים מזהים תזוזה בעמדות. מנגד, ישראל דורשת שפירוז הרצועה יהיה מלא, ניתן לבדיקה ויבוצע לפני כל נסיגה. עד שהפער הזה ייסגר, הקו הצהוב נשאר במקומו וצה״ל ממשיך לפעול נגד תשתיות הטרור שמעברו.