שופטי בית המשפט העליון דנו הבוקר (שלישי), בהרכב מורחב של תשעה שופטים, בעתירות נגד הוראת השעה שנועדה להקפיא את מעצרם של תלמידי ישיבות חרדיות שלא התגייסו לצה"ל. בראש ההרכב עומד המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט נעם סולברג.
החוק, שקודם בידי יו"ר ש"ס אריה דרעי, נועד לעצור למשך כחצי שנה את הליכי המעצר נגד תלמידי הישיבות החרדיות, ולאפשר את הסדרת מעמדם עד להקמת ממשלה חדשה שתכריע בסוגיית חוק הגיוס. לפי נוסח החוק, המעצרים אמורים להיות מוקפאים עד 30 בנובמבר, ובפועל לשלושה חודשים נוספים בעקבות הבחירות.
הממשלה לא שלחה נציג לדיון, לאחר שהחליטה שלא לשכור עורך דין פרטי שיציג את עמדתה. ההחלטה התקבלה בעקבות הקו שהוביל דרעי, שטען כי תוצאות הדיון ידועות מראש וכי אין טעם להשתתף בהליך.
נציג הכנסת: הליך החקיקה לא עמד בתקנון
במהלך הדיון הציג עו"ד יצחק ברט, נציג הלשכה המשפטית של הכנסת, עמדה קשה נגד הליך החקיקה. לדבריו, התיקון שאושר בכנסת לא תאם את התקנון, משום שהחוק הסופי עסק בנושא שונה מזה של הצעת החוק המקורית.
"אנחנו סבורים שהחוק שאושר לא עמד בתקנון הכנסת. הליך החקיקה לא עמד בסטנדרט הגבוה הנדרש בנסיבות העניין. החוק לא נחקק בהתאם לתקנון הכנסת", אמר ברט.
לדבריו, "החוק המקורי היה שילוב תלמידי ישיבות בצה"ל, שירות לאומי אזרחי ובתעסוקה לצד צמצום אי השוויון, אך בסופו של דבר, לקראת הקריאות השנייה והשלישית, החוק שנחקק שונה לגמרי, כאשר הנושא שלו הינו הקפאת הליכי אכיפה". בסיום דבריו קבע נציג הכנסת: "אין ברירה אלא לבטל את החוק".
המדינה: "החוק בכלל לא עבר קריאה ראשונה"
עו"ד ענר הלמן ממחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה הציג גם הוא עמדה נגד החוק. "החוק הזה בכלל לא עבר קריאה ראשונה – ולכן זה לא חוק", טען.
לדבריו, "היה ראוי להקשיב מראש ליועצת המשפטית של הכנסת – ולא להגיע לבית המשפט. הנורות האדומים היו פה, היועמ"שית לכנסת הזהירה לאורך כל הליך החקיקה".
הייעוץ המשפטי לכנסת כבר קבע בתשובתו לעתירות כי הקואליציה השתמשה במנגנון "דין רציפות" על הצעת חוק שעסקה בנושא אחר. מנגנון הרציפות מאפשר לכנסת להמשיך לקדם הצעת חוק קיימת במקום להתחיל את הליך החקיקה מחדש.
"'צינור' הרציפות שהיה אמור לחבר בין הצעת החוק המקורית לבין החוק הסופי – נקטע", נכתב בסיכום עמדת הייעוץ המשפטי לכנסת, "ויש בכך משום פגם היורד לשורשו של הליך החקיקה".
עורכי הדין מטעם הכנסת הבהירו כי הוראת השעה נחשבת מבחינה משפטית ל"נושא חדש", ולכן הליך החקיקה "אינו תואם את הוראות תקנון הכנסת, וכפועל יוצא מכך – אינו תואם את הוראות סעיף 19 לחוק-יסוד: הכנסת".
גם היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, ביקשה מבג"ץ לפסול את החוק. לטענתה, הוראת השעה פוגעת בשוויון ואינה מתיישבת עם צורכי הביטחון.
דרעי: "אסור להיות שותף בהצגה הזאת"
בשבוע שעבר הוציא שופט בית המשפט העליון עופר גרוסקופף צו שהקפיא את יישום החוק עד להחלטה אחרת. הצו ניתן עוד לפני שהחוק פורסם ברשומות ונכנס לתוקף.
בריאיון לאולפן "כיכר השבת" הסביר דרעי את החלטת הממשלה שלא להתייצב לדיון: "אין לנו אמון בבית המשפט העליון. אנחנו מראש יודעים את התוצאה. אסור לנו להיות חלק במשחק הזה, להראות כביכול נעשה צדק. 'הנה, יש הגנה, יש זה, תשמיעו את הדברים שלכם'. אסור להיות שותף בהצגה הזאת".
"זה יהיה דיון ציבורי רק שמראש התוצאה שלו ברורה", הוסיף דרעי. "אנחנו צריכים להגיד להם: 'אנחנו לא מכירים בסמכות שלכם. אנחנו יודעים מראש מה התוצאה של הדבר הזה'".
דרעי תקף גם את הוצאת הצו לפני כניסת החוק לתוקף: "מי שהולך ומוציא צווי ביניים כשעוד לא פורסם החוק ברשומות, עוד לא נכנס לתוקף… מה היה קורה, ריבונו של עולם? אם שבוע אחד לא היו עוצרים – זה היה בלתי הפיך? בשביל זה מוציאים צווים? על חוק שהכנסת חוקקה ועבדה עליו במשך חודשים ארוכים ושבועות ארוכים? זה ברור, אתה רואה את התוצאה מראש, לכן אסור לשחק את המשחק".
הוראת השעה נועדה להגן על תלמידי הישיבות מפני מעצרים והליכים פליליים בתקופה שבה טרם הוסדרה בחוק סוגיית מעמדם. אם בג"ץ יפסול את החוק, המשטרה הצבאית תוכל להמשיך בהליכי המעצר נגד לומדי התורה שהוגדרו עריקים.
