בשבוע שעבר נערך ערב ראשון מסוגו, בו נחשף "מדד היהדות" הרשמי של ארגון חותם, שנועד להציב את זהותה היהודית של המדינה בראש סדר היום הפרלמנטרי. מתוך כ-7,000 הצעות חוק שהונחו בקדנציה הנוכחית, מערכת AI מתקדמת סיננה את הנתונים וחשפה כי רק עשרות בודדות של חוקים אכן עסקו בזהות יהודית, כאשר רובם נתקעו בשלבים הראשוניים.
הציון במדד שוקלל לפי כמות החוקים, איכותם וסטטוס התקדמותם בפועל, ובראש הטבלה ניצבים חברי הכנסת שמחה רוטמן (הציונות הדתית), לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית), ואבי מעוז (נועם). לפי נתוני המדד, רוטמן מחזיק בשיא פרלמנטרי: 16 הצעות חוק שהוא היוזם הראשון שלהן עברו קריאה שנייה ושלישית – המספר הגבוה ביותר בכנסת הנוכחית. מתוכן 4 הצעות חוק הקשורות לזהותה היהודית של המדינה. בנוסף, כיו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט, קידם רוטמן 115 חוקים נוספים (במגוון נושאים).
בעקבות נתונים אלו, העלה רוטמן נקודה למחשבה לגבי אופן שקלול המדד, וטען כי יו"ר הוועדה המטפל בחוק משפיע על אופי החוק וסיכויי העברתו אפילו יותר מחברי הכנסת היוזמים, ולכן נכון יהיה לבחון בעתיד גם את אופן הטיפול והקידום של חוקים בוועדות עצמן. רוטמן התייחס לזכייתו במקום הראשון ואמר כי "כבוד לעמוד בראש המדד הזה, יותר מכמה מדדים אחרים שאני מככב בהם".
ארגון חוץ-פרלמנטרי שעובד נכון, יכול להיות כוח שווה ערך לחבר כנסת
סיפור אחד שממחיש את אופי פעילותו של רוטמן בכנסת הוא סוגיית סמכות בתי הדין הרבניים לדון בדיני ממונות. בשנת 2006, קבע בג"ץ כי בתי הדין אינם יכולים לשמש כבוררים מכיוון שהסמכות "לא מוסדרת בחקיקה". במשך כמעט עשרים שנה, חברי כנסת רבים מכל קצוות הקשת הפוליטית (בהם גילה פינקלשטיין, משה גפני, ישראל אייכלר ומתן כהנא) ניסו להעביר חקיקה בנושא, אך נכשלו. למרות קונצנזוס רחב, החקיקה נתקעה פעם אחר פעם.

"לתקוע חקיקה זה קל," הסביר רוטמן. "להעביר אותה, לעומת זאת, דורש נחישות מול גורמים רבים כמו משרד האוצר, הייעוץ המשפטי, ההסתדרות, וכמובן – התמודדות עם מריבות על קרדיט". רוטמן לקח על עצמו את הפרויקט כיו"ר ועדת החוקה, החליט לוותר על הקרדיט האישי (החוק נרשם על שמו של ח"כ גפני), והצליח להעביר את החוק עד לפרסומו הרשמי ברשומות – בדיוק 20 שנה, יום ליום, לאחר אותו פסק דין של בג"ץ.
רוטמן, שצמח בשטח הציבורי והיה ממקימי "התנועה למשילות ודמוקרטיה", פנה למשתתפי הערב עם מסר ברור על חשיבות המעורבות האזרחית. הוא ציין כי לעיתים קל לשבת מבחוץ ולהתלונן על כך שדברים אינם מתקדמים, אך הדגיש כי ארגון חוץ-פרלמנטרי יעיל וממוקד, כמו "חותם", יכול לחולל שינוי אמיתי. "ארגון חוץ-פרלמנטרי שעובד נכון, יכול להיות כוח שווה ערך לחבר כנסת," סיכם רוטמן.