דרמה פוליטית וביטחונית בכנסת סביב חוק הגיוס המעודכן. ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק שנועדה לקבוע הסדר מיוחד לתלמידי ישיבות, לפיו לא ינקטו נגדם הליכי מעצר, חקירה או אכיפה למשך מספר חודשים – תקופה שאמורה להמשך עד אחרי הבחירות הקרובות. אלא שרגע לפני שהחוק עולה למליאה, הרמטכ"ל אייל זמיר שיגר מכתב חריף לראש הממשלה, לשר הביטחון וליו"ר הוועדה, ובו הביע התנגדות נחרצת לחוק ולמנגנון ה"וועדה" שאמור לקום במסגרתו.

הרמטכ"ל נגד הקפאת המעצרים: "לא עולה בקנה אחד עם צרכי צה"ל"

במכתבו הרשמי מדגיש הרמטכ"ל כי הצעת החוק מונחת בעיצומה של מערכה רב-זירתית, בזמן שצה"ל מתמודד עם פער חריף בכוח אדם המשפיע ישירות על המשימות המבצעיות. זמיר מפרט שלוש סיבות מרכזיות להתנגדותו למנגנון הוועדה, המורכבת משלושה קצינים בכירים, שאמורה לבחון את מעמדם של תלמידי הישיבות. לדבריו, המהלך פוגע בלגיטימציה של המשרתים הנושאים בנטל, נעזר במנגנון שאין לצבא יתרון מקצועי או כלים לבחון אותו, ויגרום להסטת קשב ומשאבים קריטיים מהלחימה בעיצומה של מלחמה. הרמטכ"ל סיכם וביקש לפעול ללא דיחוי להסרת מנגנון הוועדה מהחוק.

התגובה החריפה של הוועדה: "קשה לראות בעיתוי צירוף מקרים"

התגובה מצד לשכת יו"ר ועדת החוץ והביטחון, בועז בסמוט, לא איחרה לבוא, והיא חריפה ומאשימה במיוחד. בלשכה חושפים כי מכתבו של הרמטכ"ל נשלח רק בשעות הערב, לאחר שהוועדה כבר השלימה את כל הדיונים והצביעה על הצעת החוק. הם מסבירים כי נוסח הוראת השעה היה בידי צה"ל במשך כשלושה שבועות ונציגיו השתתפו בכל הדיונים, ולכן העיתוי הנוכחי נראה תמוה ומגמתי. בלשכה תוהים למה המכתב פורסם דווקא ביום שבו החוק צפוי לעלות למליאה, ומדגישים כי "קשה לראות בעיתוי הזה צירוף מקרים". אם המטרה הייתה באמת לתקן את הנוסח, לצבא היו כשלושה שבועות לעשות זאת.

יותר מזה, בוועדה מבהירים כי הנוסח הסופי של הוראת השעה גובש בתיאום מלא עם נציגי משרד הביטחון ולפי הבקשות שלהם. הוועדה אף נעתרה באופן חריג לבקשת המשרד להגיש שתי הסתייגויות מאוחרות, ושתיהן נכנסו לחוק. בנוגע לטענות המהותיות, בלשכת בסמוט מציגים נתונים מהדיונים ומציינים כי במהלך כל המפגשים, נציגי צה"ל לא הצליחו להציג בפני הוועדה ולו מקרה אחד שבו מעצר של לומד תורה הוביל לגיוס בפועל.

בלשכת יו"ר הוועדה דוחים גם את הטענה על הסטת המשאבים של הצבא בזמן המלחמה, והופכים את הטיעון נגד הרמטכ"ל. לדבריהם, דווקא המעצרים שאינם מובילים לגיוס ואינם משיגים את המטרה שלהם, הם אלו שמסיטים את הקשב והמשאבים של המערכת לשווא. כעת, כשהחוק יוצא משולחן הוועדה ועובר לשלב הבא במליאת הכנסת, חילופי ההאשמות הללו מציגים את המתח הגבוה ששורר בין הדרג הצבאי הבכיר לדרג המחוקק סביב סוגיית הסדרת מעמד תלמידי הישיבות.

גם הרב יהושע שני, אביו של סרן אורי מרדכי שני הי"ד יוצא נגד הרמטכ"ל:
‏רמטכ"ל אינו מחוקק ואינו פוליטיקאי. תפקידו להכין את צה"ל לניצחון במלחמה, לא להשפיע על דיוני הכנסת ועל החלטות הדרג הנבחר. כשקציני צבא בכירים מטשטשים את הגבול בין הצבא לפוליטיקה, נפגעת המשמעת, נפגע האמון, ונשחק העיקרון שעליו נשען צה"ל. כך מתחילים להידרדר למחדל הבא. את לקחי 7 באוקטובר חייבים ללמוד: צבא צריך לעסוק בביטחון לא בפוליטיקה.