נבחרת חוף השנהב, הודחה לפני פחות משבוע מהמונדיאל, יומיים לפני י"ז בתמוז. מה הקשר בין הצום הפותח את ימי "בין המצרים" – בהם אנו עושים חשבון נפש ומתאבלים על חורבן בית המקדש חגיגת הספורט הגדולה בעולם ולנבחרת האפריקאית?
סיפורו של דידייה דרוגבה, מהחלוצים הגדולים שידעה אפריקה, הוא אחד הסיפורים המופלאים בעולם הכדורגל. בתחילת שנות ה-200 מדינתו של דרוגבה, חוף השנהב, הייתה שקועה עמוק בתוך מלחמת אזרחים עקובה מדם שקרעה את העם לגזרים. דווקא בתוך הכאוס והשסע הזה, הצליח דרוגבה להוביל את הנבחרת הלאומית להעפלה היסטורית למונדיאל 2006, בפעם הראשונה בתולדות המדינה הנבחרת מאחוריה עמדו כל המדינה העפילה לטורניר הגדול בעולם.
בשיא האקסטזה והחגיגות, הכוכב הבין שזו ההזדמנות שלו להשתמש בכוחו לטובת משהו גדול בהרבה מכדורגל. הוא לקח את המיקרופון, וביחד עם חבריו כרע ברך ופנה בשידור חי לאומה המפולגת: "גברי ונשות חוף השנהב, מהצפון, הדרום, המרכז והמערב, הוכחנו היום שכל האייבורים (תושבי חוף השנהב) יכולים להתקיים יחד ולשחק יחד עבור מטרה משותפת". דרוגבה לא עצר שם, והמשיך בקריאה מצמררת שאיחדה את המדינה: "היום אנו מתחננים, בבקשה – על ברכינו – סלחו. סלחו, סלחו. המדינה הכי עשירה באפריקה לא צריכה להתדרדר למלחמה כזאת. בבקשה, הניחו את כלי הנשק"
מלחמת אחים נעצרה בזכות העלייה למונדיאל
התוצאה הייתה בלתי נתפסת: הקריאה המרגשת עשתה את שלה, וזמן קצר לאחר מכן הושגה הפסקת אש בין הצדדים הלוחמים שבזכות החגיגות והקריאה הנרגשת נזכרו שהם אחים. דרוגבה לא הסתפק רק בהצהרה טלוויזיונית, אלא הפעיל את כובד משקלו כדי להפגיש את מנהיגי שני הצדדים ולשכנע אותם לקיים את משחק הנבחרת הבא מול מדגסקר דווקא בעיר בואקה, שהייתה בירת המורדים. מאוחר יותר סיפר כי לראות את המנהיגים היריבים עומדים יחד בזמן נגינת ההמנונים היה רגע שבו הרגיש שחוף השנהב נולדה מחדש.
כשאנחנו נמצאים בעיצומם של ימי בין המצרים וזוכרים כיצד בית המקדש השני נחרב בעקבות מלחמת אחים, המעשה של דרוגבה ממחיש לנו כיצד אדם אחד שיודע להשתמש נכון במעמדו, יכול להפוך סכסוך הרסני למסר של שלום. הוא מראה לנו שמחלוקות הן אכן חלק בלתי נפרד מחיינו, אך החכמה היא ללמוד לנהל אותן מתוך כבוד, הקשבה וחתירה לאחדות.
החיבור הזה מהדהד גם את דמותו של משה רבנו בפרשת השבוע שקראנו אתמול "פנחס". משה שמבין שהוא הולך למות ולא להיכנס לארץ, לא חושב על עצמו. הדבר הראשון שעולה לו לראש זה עם ישראל, והוא מבקש מהקב"ה שימנה מנהיג ראוי תחתיו. הקב"ה נענה ומשה ממנה את יהושע בן נון. שנזכה בימי בין המצרים, להרבות שלום בעם ישראל ובעולם כולו.
