לציון 1,000 ימים לפרוץ המלחמה, אגף השיקום במשרד הביטחון מפרסם נתונים כואבים ומדאיגים על מצב הלוחמים שחזרו מהקרב. מספר פצועי ופצועות המלחמה שפנו לטיפול עד כה הגיע לכ-26,200 בני אדם, כאשר הנתון המטלטל ביותר מראה כי 65% מבין הפונים לאגף מתמודדים עם מצוקה נפשית או פוסט טראומה.
על פי הערכות האגף, מספר פצועי צה"ל ומערכת הביטחון מכל המלחמות צפוי לעבור את ה-90 אלף פצועים כבר בשנת 2026. מדובר בזינוק חד של למעלה מ-40% בתוך שלוש שנים בלבד. המגמה הזו לא נעצרת כאן, ובאגף מעריכים כי עד לשנת 2028 יגיע מספר כלל הפצועים המטופלים לכ-100 אלף, מהם כ-50 אלף מתמודדים עם פגיעות נפשיות.
במשרד הביטחון מתריעים כי לאור היקפי הפצועים האדירים, יש ליישם את מסקנות ועדת מור יוסף באופן מיידי. מדובר בוועדת מומחים ציבורית שהוקמה על ידי שרי הביטחון והאוצר והגישה תוכנית פעולה מקיפה ביותר. ללא תקצוב ומימוש הצעדים הללו, המערך הלאומי של שיקום פצועי המלחמה עלול לקרוס תחת העומס הבלתי אפשרי.
"חובתה של מדינת ישראל"
מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אמיר ברעם, דיבר בכנס ארגון נכי צה"ל והבהיר בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים כי המדינה חייבת לפעול למען גיבוריה. ברעם הדגיש את החשיבות הקריטית של יישום המסקנות והבהיר כי לא מדובר בתוכנית מגירה שאפשר לוותר עליה.
"מימוש ההמלצות הללו הוא לא אופציה – הוא חובתה של מדינת ישראל", הצהיר מנכ"ל המשרד. "לא רק שר הביטחון, גם שר האוצר בירך על מסקנות הוועדה ותמך בהן – אך ניבחן כולנו בתוצאה, בביצוע ולא בהצהרות. אנו נעמוד על מימוש המסקנות. אם לא נעשה זאת, המערך הלאומי והרגיש הזה של שיקום פצועי המלחמה, העושה עבודת קודש, עלול לקרוס תחת העומס".
הנתונים מאחורי המספרים
צלילה לתוך נתוני הפצועים חושפת את גודל ההקרבה של הלוחמים. כ-17,000 מהפונים מתמודדים עם פציעה נפשית, כאשר מתוכם כ-7,700 מתמודדים במקביל גם עם פציעה פיזית. בנוסף, כ-9,000 מטופלים מתמודדים עם פגיעה פיזית בלבד, וביניהם 97 פצועים המתמודדים עם קטיעת גפיים.
פילוח המשרתים מראה כי נטל הלחימה מתחלק בין כלל חלקי העם, כאשר 62% מבין הפצועים הם משרתי מילואים, 21% בשירות חובה, 10% משרתי משטרת ישראל ו-7% משרתים בשירות קבע. בחלוקה המגדרית, 92% מהפצועים הם גברים ו-8% הן נשים. נתון בולט נוסף מראה כי קרוב למחצית מהמטופלים החדשים הם צעירים מתחת לגיל 30 (48%), עוד 30% הם בני 30 עד 39, ו-22% הם מעל גיל 40.
מענה נרחב אך דרוש פתרון לאומי
למרות האתגרים העצומים, אגף השיקום לא עמד מנגד והרחיב באופן משמעותי את המענים לפצועים במהלך חודשי הלחימה. המערך גייס כ-4,000 מטפלים נפשיים – נתון המהווה פי ארבעה מתחילת המלחמה, והקים פי שלושה בתים מאזנים כדי לתמוך בלוחמים ברגעים הקשים שלהם.
במסגרת המאמץ הוקמו שירותים חדשניים 'יש מאין' ובהם תשע חוות שיקומיות ברחבי הארץ, ניידת טיפול נפשי מיוחדת למצבי משבר ומצוקה, ומחלקה סיעודית ייעודית לצעירים. עם זאת, במשרד הביטחון מדגישים כי כל המאמצים המבורכים הללו לא יספיקו לבדם, ולאור היקף הפצועים חסר התקדים נדרש כעת מענה לאומי רחב, מתוקצב ויציב כדי להבטיח שאף לוחם לא יישאר מאחור.
