היום (שני) קיבל בית המשפט העליון פה אחד את העתירות שהוגשו נגד מבקר המדינה, וקבע כי הוא פעל בחוסר סמכות בחלק מהליכי הביקורת שפתח בהם. השופטים דפנה ברק-ארז, דוד מינץ, יעל וילנר, עופר גרוסקופף ואלכס שטיין הכריעו כי המבקר ייאלץ לעצור מיידית ארבעה הליכי ביקורת מרכזיים הנוגעים למחדלי השבעה באוקטובר 2023 והמלחמה.
ההחלטה הדרמטית של השופטים הגיעה אחרי מה שקרה בשמונה מתוך עשרות הליכי הביקורת שהמבקר יזם. העתירה הראשונה התמקדה בנושאים ביטחוניים ומדיניים רגישים במיוחד: הלוחמה הכלכלית בטרור ומדיניות ההסדרה בעזה, הגנת הגבול ברצועה, תהליכי העבודה בקהילת המודיעין ובדרג המדיני, ומהלך האירועים המלא של יום הטבח בדרג המדיני, בצה"ל ובשב"כ.
חריגה מובהקת מהסמכות
בפסק הדין המרכזי, שכתבה השופטת ברק-ארז, נקבע כי הליכי בדיקה אלו נעשו בחוסר סמכות מוחלט. לדבריהם, סמכותו של המבקר מוגבלת אך ורק לעריכת "ביקורת", שנועדה להשוות פעולות מסוימות לנורמה הקיימת, להבדיל מאשר "חקירה" שמטרתה העיקרית היא לברר את המציאות העובדתית עצמה. לכן, נקבע כי הבדיקות חורגות מהסמכות המוקנית לו ועליו להימנע מלקיימם.
יותר מזה, השופטים ציינו כי בגלל זה שכבר הוכר הצורך בהקמת ועדת חקירה, יש עדיפות לכך שהנושאים הללו ייבחנו על ידה, למרות שפסק הדין לא התבסס רק על העניין הזה. השופט גרוסקופף הגיע לאותה תוצאה אבל מהנמקה אחרת, ולשיטתו בדיקות המבקר מוגבלות רק לבחינת תהליך קבלת ההחלטות ואופן היישום שלהן, ואינן כוללות עיסוק בשאלות מדיניות ואסטרטגיות.
פגיעה בזכות הטיעון של הנבדקים
העתירה השנייה התמקדה בארבעה הליכים אחרים שבהם כבר גובשו טיוטות דוחות והופצו להתייחסות: ההסברה הממשלתית, הטיפול בחללים האזרחיים, אישורי האבטחה למסיבה בחניון רעים ("נובה"), וההיערכות ההגנתית על ערי הדרום. השופטים קבעו כי אופן הכנת הדוחות פגע בזכות הטיעון של הגורמים שעלולים להיפגע מהמסקנות, במיוחד כשהמבקר ציין כי תתווסף אחריות אישית.
לכן, נקבע במישור האופרטיבי כי המבקר יוכל להמשיך בביקורת הזו, אבל אסור לו לעשות זאת על סמך הטיוטות שהוכנו ללא מתן זכות טיעון מלאה עוד לפני גיבוש הטיוטה. השופט גרוסקופף הוסיף כי למרות שזכות טיעון מלאה נדרשת בדרך כלל רק לאחר גיבוש הטיוטה, היה מקום לשמוע את גרסת הנבדקים עוד קודם לכן. שאר הדוחות של המבקר, שלא נכללו בעתירות, ימשיכו כסדרם.
