בית המשפט העליון החליט בלהתערב באופן ישיר בהחלטת הריבון, והוציאו צו על תנאי נגד מינויו של מבקר המדינה הבא. השופטים נעם סולברג, גילה כנפי-שטייניץ ורות רונן הורו לכנסת, ליו"ר הכנסת ולממשלה לנמק למה אין לבטל את בחירתו של עו"ד מיכאל ראבילו לתפקיד החשוב. הדיון הבא בעתירות הללו יתקיים כבר בשבוע הבא, בהרכב מורחב של חמישה שופטים.
הצעד של השופטים מגיעה אחרי שיו"ר הכנסת, אמיר אוחנה, הודיע בצורה רשמית לבג"ץ כי הוא מסרב בתוקף להצעת בית המשפט לקיים הצבעה חוזרת לתפקיד המבקר. בהודעה רשמית מטעם הכנסת נכתבו הדברים הבאים: "יו"ר הכנסת ביקש להודיע כי מכל הסיבות שפורטו בתגובה המקדמית לעתירה ובדיון, הוא החליט שלא לקיים הצבעה חוזרת לבחירות למבקר המדינה".
אוחנה אף בחר להבהיר את העמדה הנחרצת של הרשות המחוקקת ברשת X, שם כתב בצורה פשוטה וישירה: "הכנסת אמרה את דברה". בייעוץ המשפטי של הכנסת הבהירו בשם הכנסת כולה, כי הם עומדים מאחורי ההליך שהוביל לבחירתו של ראבילו, וכי אין שום כוונה להיכנע ללחצים ולבצע בחירות חוזרות.
הכנסת כבר אמרה את דברה pic.twitter.com/beogJ5EQmZ
— Amir Ohana – אמיר אוחנה (@AmirOhana) June 21, 2026
הלחץ של האופוזיציה והטענות על הקלפי
ההחלטה של השופטים להתערב בהליך הגיעה אחרי שורה של עתירות שהגישו סיעות אופוזיציה, חברי כנסת, לשכת עורכי הדין וארגוני חברה אזרחית. בדיון הדרמטי שנערך בבית המשפט, טענו העותרים כי הליך הבחירה של ראבילו לווה בפגמים מהותיים שפגעו בחופש ההכרעה של חברי הכנסת. לכן, לטענתם, יש לבטל את התוצאות ולקיים הליך חדש.
במוקד העתירות עומדת הדרישה הקבועה בחוק-יסוד: מבקר המדינה, לפיה הבחירה לתפקיד חייבת להיות חשאית. העותרים טענו כי במהלך ההצבעה, חברי כנסת מסוימים מהליכוד תועדו כשהם מציגים את פתקי ההצבעה שלהם מאחורי הפרגוד לפני שהטילו אותם לקלפי. לטענתם, הדבר פגע בעיקרון החשאיות והפך את ההליך למעין "מבחן נאמנות" פוליטי.
השופט נעם סולברג התייחס למצב ואמר במהלך הדיון כי קיימת "עננה לא רצויה" סביב הליך הבחירה, והבהיר כי בכוונת ההרכב להוציא צו על תנאי בסוגיית חשאיות ההצבעה. לדבריו, חלק מההצבעות שתועדו נראות "על פניהן בעייתיות", במיוחד לנוכח עמדת הייעוץ המשפטי לכנסת בנושא.
תגובת הליכוד וסוגיית ניגוד העניינים
מנגד, נציגי הכנסת והליכוד דחו לחלוטין את כל הטענות הללו על הפגיעה בחשאיות. לדבריהם, חלוקת הפתקים והצילומים לא נעשו תחת שום הנחיה, וכי לא ניתנה כל הוראה לחברי הכנסת לצלם את פתקי ההצבעה שלהם. לדבריהם, אילו הייתה הנחיה כזו, היה מדובר בתופעה רחבה בהרבה ולא במספר מצומצם של חברי כנסת. השופטים עצמם תהו במהלך הדיון האם כל הפרה של כללי החשאיות באמת מצדיקה ביטול של תוצאות הבחירות.
טענה נוספת שהעלו באופוזיציה נגד המינוי היא שראבילו מצוי בניגוד עניינים, בגלל היותו עורך דינו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. אולם, בנושא זה אותתו השופטים כי אינם נוטים להתערב במינויו של ראבילו בשלב זה. השופטים העלו אפשרות להסדיר את העניין באמצעות הסדר ניגוד עניינים, בעוד שנציגו של ראבילו הדגיש כי מדובר בעורך דין מקצועי וכי אין עילה משפטית לפסילת מינויו.
