ועדת הכנסת קיבלה היום (שני) החלטה דרמטית בתום שלושה ימי דיונים סוערים, ואישרה את בקשתה של ח״כ טלי גוטליב לקביעת חסינות מפני העמדה לדין פלילי. ההחלטה, שמהווה מכה חזקה לקו שהובילה היועצת המשפטית לממשלה, אינה סופית והיא תובא כעת לאישור מליאת הכנסת שתידרש להכריע בנושא.
הוועדה קבעה כי במקרה של גוטליב מתקיימות שתי עילות ברורות לפי חוק חסינות חברי הכנסת. הראשונה היא שהמעשה המיוחס לה בוצע במסגרת מילוי תפקידה הרשמי כחברת כנסת, והשנייה היא שכתב האישום הוגש, לטענת רוב חברי הוועדה, שלא בתום לב או תוך אפליה מכוונת.
חזית אחידה בימין: "ניסיון להטיל אימה"
במהלך ההצבעה הדרמטית בוועדה, התייצבו 11 חברי כנסת מהקואליציה לצידה של גוטליב ותמכו בבקשה: אופיר כץ, ניסים ואטורי, עמית הלוי, משה סעדה, אביחי בוארון, שמחה רוטמן, אוריאל בוסו, יוסף טייב, יצחק גולדקנופף, מישל בוסקילה ולימור סון הר מלך. לעומתם, שלושה חברי כנסת בלבד מהאופוזיציה התנגדו למהלך: עודד פורר, נאור שירי ומירב בן ארי.
ההחלטה מגיעה אחרי שבחודש שעבר הודיעה היועצת המשפטית לממשלה, עו״ד גלי בהרב-מיארה, על כוונתה להגיש כתב אישום נגד גוטליב בעבירה של גילוי ופרסום מידע סודי לפי חוק שירות הביטחון הכללי. זאת בעקבות פרסום של גוטליב שנגע לבן זוגה של שקמה ברסלר, שלטענת השב"כ סיכן לוחם ששמו אסור בפרסום במהלך מלחמה. בעקבות הודעת היועמ"שית, מיהרה גוטליב לבקש מהכנסת להגן עליה מפני האשמה הזו.
במהלך הדיונים עמדה גוטליב על שלה בביטחון ואמרה: "החסינות של חברי הכנסת היא קודש. הניסיון להטיל אימה על אלה שעושים את עבודתם לא יעזור לכם. חשפתי את בן זוגה של שקמה ברסלר בכוונת מכוון. לי היה ברור כשמש שהיו כאן חתרנות ומרד שהשב״כ לא חקר".
המערכת מול נבחרי הציבור
חברי הוועדה מהמחנה הלאומי גיבו את גוטליב ותקפו את התנהלות מערכת המשפט. ח״כ לימור סון הר מלך הסבירה כי מדובר ברדיפה ממוקדת: "יש סיבה שזאת ח״כ גוטליב. היא מתווכת לציבור את עיוותי המערכת בצורה פשוטה. טלי היא פליליסטית שמכירה את נבכי החוק ולכן היא מאיימת עליהם. זה לא אירוע נקודתי אלא מהלך פוליטי של אנשים שאינם בדרג הנבחר ורוצים להשתיק את המחנה הלאומי".
ח״כ שמחה רוטמן, שאמנם ציין כי המליץ לגוטליב בזמן אמת להסיר את הפרסום, מתח ביקורת חריפה על היועמ"שית: "חשבתי שיש שוויון בפני החוק, אבל לפי חוות הדעת המשפטית, העובדה שטלי היא חברת כנסת פועלת לחובתה בשיקול הדעת. מה שטלי עשתה חמור, אבל היועצת המשפטית מודה למעשה שהיא נוקטת אכיפה בררנית".
מנגד, באופוזיציה ניסו להצדיק את כתב האישום. ח״כ ולדימיר בליאק טען כי גוטליב עברה על החוק ולא פנתה לאישור ראש הממשלה כי ידעה שלא תסורב, וח״כ יואב סגלוביץ הוסיף כי מתן חסינות מעביר מסר שלנבחרי ציבור מותר לעשות הכל. היועמ"שית עצמה טענה בדיונים כי קבלת החסינות תפגע קשות באינטרס הציבורי ובשוויון בפני החוק.
"לא תטילו עליי אימה"
במהלך הדיונים נחשף גם הקשר רחב יותר, כאשר עו״ד איציק בונצל, המייצג את גוטליב, שיתף כי הוזמן לפגישה עם ראש השב״כ לשעבר רונן בר במתקן הארגון בתל אביב, ושם קיבל סקירה על אירועי הלילה שבין 6 ל-7 באוקטובר. בונצל הדגיש כי החסינות נועדה בדיוק בשביל מקרים כאלה – כדי להגן על חברי כנסת שחושפים מידע שהציבור חייב לדעת, בזמן שמערכת אכיפת החוק מנסה להשתיק ביקורת.
לפני ההצבעה הגורלית, סיכמה גוטליב את דבריה בטון נחרץ ואמרה: "אם לא הייתי מבצעת עבירה, לא הייתי צריכה חסינות. מייחסים לי שיתוף של ידיעה שכבר שותפה אלפי פעמים, ואף אחד אחר לא נחקר". היא הבהירה כי המטרה האמיתית היא להרתיע אותה מלחקור את מחדלי המלחמה וחתמה: "יש לכם עסק עם חברת כנסת שמטורפת על העם הזה. אתם לא תטילו עליי אימה".
הכדור עובר כעת למליאת הכנסת, שם יידרשו כלל חברי המשכן להצביע ולהכריע האם להעניק לגוטליב את החסינות הסופית.
