דרמה פוליטית: ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע היום (חמישי) כי הוא זה שיעמוד בראש צוות השרים שיקבע את המנדט של ועדת החקירה לטבח השבעה באוקטובר. מדובר בשינוי של הרגע האחרון, בגלל בקשתו של שר המשפטים יריב לוין שלא לעמוד בראשות הצוות למרות ההחלטה המקורית.
הממשלה מקדמת כעת את חוק ועדת החקירה של ח"כ אריאל קלנר, במטרה להקים ועדה שתהיה מוסכמת על רוב חברי הכנסת. השאיפה היא למנוע מצב שבו נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, הוא זה שימנה את חברי הוועדה באופן בלעדי, כפי שקורה בוועדת חקירה ממלכתית רגילה.
צוות השרים צפוי להתכנס ביום שני הקרוב, כשבראשו יעמוד כאמור ראש הממשלה נתניהו.
לחקור את השורשים: מאוסלו ועד לסרבנות
לפי המתווה המסתמן, הוועדה תמנה שישה חברים וייעשה ניסיון להגיע להסכמה של 80 חברי כנסת על זהותם. אם האופוזיציה תבחר שלא לשתף פעולה, יו"ר הכנסת אמיר אוחנה יהיה זה שימנה את הנציגים מטעמם. עם זאת, נתניהו פתוח לשקול פשרה שבה נשיא העליון ימנה את נציגי האופוזיציה במקרה כזה.
יותר מזה, בישיבות המקדמיות עלתה דרישה מצד שרים רבים לא להסתפק בחקירת אירועי השנה האחרונה בלבד. השרים ידונו באפשרות שהוועדה תחזור אחורה בזמן ותחקור את ההשלכות של הסכמי אוסלו, תוכנית ההתנתקות והשפעת מחאות קפלן והסרבנות על המוכנות של חיילנו ועל כוח ההרתעה של המדינה.
בלי מסקנות אישיות?
חלק מהשרים בליכוד דוחפים לכך שהוועדה תתמקד בבירור העובדות והמחדלים לעומק, אבל תוותר על ההליך של מסקנות אישיות נגד המעורבים. מנגד, שרים אחרים דורשים להעניק לוועדה סמכויות נרחבות שיחייבו נחקרים להופיע בפניה, תוך שמירה על חיסיון מלא בגלל רגישות המידע הביטחוני.
הדיון הראשון של צוות השרים יתקיים ביום שני הקרוב. במקביל, ועדת השרים לחקיקה תדון בהצעת החוק שתעגן את הקמת הוועדה כגוף בלתי תלוי שמשקף הסכמה ציבורית רחבה. זה הזמן לשאול האם המערכת מסוגלת לחקור את עצמה באמת, בלי לנסות להגן על הקונספציות הישנות.
