הערב (חמישי) פירסם נשיא אוקראינה ולודימיר זלנסקי מכתב פתוח ודרמטי המופנה ישירות לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין, שבו הוא קורא לו בצורה חד-משמעית לעצור את הלחימה. זלנסקי מציע לפתוח בערוץ דיפלומטי ישיר בין המדינות ולקיים פגישה רשמית במדינה נייטרלית כמו שווייץ, טורקיה או אחת ממדינות העולם הערבי, במטרה להביא לסיום העימות בצורה מכובדת שאינה מאפשרת הדלקה מחדש של הבערה.
במכתבו הנוקב מציין זלנסקי כי העם הרוסי הולך ומאבד את הסבלנות שלו כלפי המלחמה המתמשכת, שנמצאת כבר בשנה החמישית שלה. האוקראינים רואים באור חיובי את יכולת העמידה שלהם, כאשר כטב"מים ארוכי-טווח כבר הגיעו למרחק של למעלה מ-1,000 קילומטרים וביקרו בפורום הכלכלי בסנט פטרסבורג. לטענת זלנסקי, הציבור ברוסיה סובל ממחסור בבנזין, מעליית מחירים בלתי פוסקת ומאיסורים קשים, ומאוד לא אוהב את הכוונות לארגן גל גיוס נוסף.
30 אלף נפגעים בחודש אחד
זלנסקי מציג נתונים קשים מאוד לגבי מצבו של הצבא הרוסי ומפרט את הדוחות שקיבל על חודש מאי האחרון. לפי הנתונים, רוסיה איבדה למעלה מ-30 אלף חיילים, הרוגים ופצועים קשה, כאשר המאזן הבלתי נתפס מראה כי 63 אחוזים מהם הם הרוגים ורק 37 אחוזים הם פצועים. זלנסקי הבהיר במכתב: "במאה ה-21 צבאות אינם יכולים להרשות לעצמם מאזן כזה. בהמשך, חלקם של ההרוגים עוד יעלה". הוא הוסיף כי יחס האבידות הכללי במלחמה עומד על אחד לחמישה או אחד לשישה לטובת אוקראינה.
המכתב חושף גם את השחיקה הפוליטית והכלכלית של פוטין, ששלטונו נמשך כבר 26 שנים. זלנסקי מזכיר לפוטין כי הוא השליט הרוסי הראשון שנאלץ לפנות לעזרה בפיונגיאנג ולסמוך על צפון קוריאה וסין כדי לשרוד. בגלל זה, המשאבים שלו מצטמצמים והנאמנות של פקידי הממשל והתעמלנים שלו נשחקת. הוא גם הזכיר את מרד פריגוז'ין ואמר: "קיווית למהומה פנימית באוקראינה, אך דווקא נגדך התמרדו המערכים הצבאיים שלך עצמך".
הפסקת אש מיידית וניטור אמריקני
למרות שרוסיה בוחנת תוכניות מלחמה לשנים 2027 ו-2028, אוקראינה מציעה פתרון מיידי. זלנסקי מסביר כי בגלל שארצות הברית מפנה כעת את כל תשומת הלב שלה לסוגיית איראן, זה לא נכון לחכות שהתור של אירופה יגיע, ולכן יש לפעול בערוץ דו-צדדי. אוקראינה מציעה להפסיק את האש לחלוטין למשך זמן המשא ומתן, ומציינת כי ארצות הברית יכולה לספק את ניטור הפסקת האש לאורך קו העצירה.
בסיום המכתב מציע זלנסקי חילופי שבויי מלחמה לפי העיקרון של "כולם תמורת כולם", לצד צעדים רציניים להשבת האזרחים והילדים שנלקחו. הוא מזהיר את פוטין כי אם לא יעצור את המלחמה באופן אישי, אוקראינה תמשיך להילחם על קיומה בעזרת תומכיה, בעוד פוטין ייאלץ להילחם על קיומו האישי. זלנסקי חתם את מכתבו במילים הישירות: "די למלחמה. אוקראינה מציעה לסיים את המלחמה הזו".
מלחמה קשה
כידוע הסכסוך הצבאי הנרחב, שהפך לקטלני ביותר באירופה מאז מלחמת העולם השנייה, פרץ כאשר כוחות רוסיים תקפו את אוקראינה וחדרו לשטחה מצפון, ממזרח ומדרום. במוסקבה העריכו בתחילה כי יצליחו להפיל את השלטון בקייב באמצעות מלחמת בזק מהירה, אך נתקלו בהתנגדות עזה ויעילה מצד הצבא האוקראיני. לוחמי אוקראינה בלמו את הפולשים בעזרת ציוד לחימה מתקדם שקיבלו ממדינות בברית נאט"ו ומארצות הברית, וגררו את המערכה למלחמת התשה ממושכת וסטטית לאורך חזיתות רבות.
מיליוני פליטים ונזקים במאות מיליארדים
המלחמה הממושכת הביאה עמה חורבן כלכלי ואנושי עצום לשתי המדינות. הנזק לכלכלה האוקראינית נאמד במאות מיליארדי דולרים, כאשר מיליוני אזרחים נאלצו לעזוב את בתיהם ולהפוך לפליטים ברחבי העולם. מן העבר השני, הלחץ הכלכלי הכבד והחשש מגיוס חובה המוני גרמו לכ-2.5 מיליון אזרחים רוסים, בעיקר גברים צעירים, לברוח מארצם בגלל המצב. המלחמה אף חרגה מגבולות המדינות הלוחמות, וכללה חבלות בתשתיות תת-ימיות באירופה וחדירות חוזרות ונשנות של כטב"מים רוסיים למרחב האווירי של מדינות נאט"ו כמו פולין ורומניה.
לאורך שנות הלחימה נרשמו גם "טוויסטים" משמעותיים בשדה הקרב, ובהם מעורבות ישירה של קוריאה הצפונית ששלחה כ-10,000 חיילים לסייע לרוסים, וכן פשיטות קרקעיות אוקראיניות נועזות אל תוך שטח רוסיה באזור קורסק ובלגורוד. בעקבות שינוי הממשל בארצות הברית גבר הלחץ הבינלאומי לסיום הלחימה, והנשיא זלנסקי אף הבהיר בנאומו לאומה כי אוקראינה "מתמודדת בין הבחירה לאבד את השותפה החשובה ביותר שלה לבין לאבד את הכבוד שלה".
