הלילה עשתה הכנסת צעד היסטורי, כאשר מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק היועץ המשפטי לממשלה והתובע הכללי. 65 חברי כנסת תמכו בהצעה הדרמטית, שמובילים חברי הכנסת שמחה רוטמן, חנוך מילביצקי ויצחק קרויזר, אל מול 47 מתנגדים בלבד. כעת, אחרי מה שקרה בכנסת, הצעת החוק תוחזר להמשך דיונים בוועדת החוקה.

הצעת החוק מציעה לפצל את התפקידים והסמכויות של היועץ המשפטי לממשלה לשני בעלי תפקידים נפרדים – יועץ משפטי לממשלה ותובע כללי. לפי ההצעה, התובע הכללי יעמוד בראש התביעה הכללית ויהיה בעל הסמכויות בתחום המשפט הפלילי, והוא ימונה לתקופת כהונה אחת של שש שנים. מנגד, היועץ המשפטי לממשלה ימונה בידי הממשלה לפי המלצת ראש הממשלה ושר המשפטים, וכהונתו תהיה כתקופת כהונת הממשלה שמינתה אותו.

במסגרת השינויים, היועץ המשפטי לממשלה יסייע לממשלה בהגשמת מדיניותה וביעדיה וייתן ייעוץ משפטי לרשות המבצעת. החוק קובע כי חוות הדעת המשפטיות יהיו בגדר עצה ולא החלטה מחייבת. הממשלה לא תהיה חייבת להתייחס לחוות דעת מסוימת כמשקפת את הדין, ואף תוכל לקבוע כי עמדת המדינה בבתי המשפט תוצג באמצעות עורך דין אחר, אם השר או הממשלה יראו בכך צורך. הצעת החוק הזו כוללת תיקונים לכ-300 סעיפי חקיקה, וגובשה לאחר כ-40 ישיבות ודיונים רחבים בחודשים האחרונים.

"שמים סוף לדיקטטורה"

יו"ר הציונות הדתית ושר האוצר, בצלאל סמוטריץ', בירך על המהלך והצהיר: "אנחנו שמים היום סוף לדיקטטורת היועמ״שית, ומתחילים להחזיר את ישראל להיות מדינה דמוקרטית. מאז הקמת הממשלה, היועמ״שית נלחמת בכל מה שאנחנו עושים. פוגעת בביטחון, ביהדות ובדמוקרטיה, ומנסה לסכל כל מינוי וצעד של הממשלה… זו התשובה האמיתית לגלי בהרב מיארה ולהשתלטות העוינת של המשפטנים על מדינת ישראל". השר קרא לחבריו במחנה הלאומי שלא לפזר את הכנסת כדי להשלים את החקיקה בקריאה שנייה ושלישית.

יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט, ח"כ שמחה רוטמן, הדגיש את חשיבות התיקון המשמעותי: "אישור החוק בקריאה ראשונה הוא צעד משמעותי לתיקון עיוות היסטורי שמלווה את שיטת הממשל בישראל שנים רבות. אין עוד דמוקרטיה בעולם שבה אותו אדם משמש גם כתובע הכללי, גם כיועץ המשפטי של הממשלה, וגם כמי שמוסמך לקבוע במקום הממשלה מהי עמדתה… החוק הזה עבר עבודת הכנה יסודית ורחבה, ואנחנו נמשיך לקדם אותו בנחישות עד להשלמת החקיקה".

למה בכלל צריך לפצל?

בדברי ההסבר להצעת החוק מובהר כי מערכת היחסים המורכבת הזו נמצאת במרכז הדיון הציבורי כבר שנים רבות. הטיעון המרכזי הראשון בעד הפיצול הוא החשש מריכוז יתר של סמכויות בידי מוסד ציבורי אחד, דבר שמעורר קושי במשטר דמוקרטי שאחד מעקרונותיו הבסיסיים הוא ביזור הכוח השלטוני. בגלל זה, המהלך הנוכחי מבקש לעשות סדר במקום שבו נוצר ערבוב סמכויות חריג.

הטיעון המרכזי השני שעולה בדברי ההסבר נוגע לחשש לניגוד עניינים מובנה. לפי הכתוב, היועץ המשפטי נדרש מצד אחד לתת שירות לממשלה ולשרים ולבנות מולם יחסי אמון וקרבה, ומצד שני הוא עומד בראש מערכת שמובילה חקירות וכתבי אישום גם נגד שרי הממשלה. מצב זה מחייב ריחוק מהם, ולכן הפיצול נתפס כפתרון שיבטיח שהתובע הכללי יהיה עצמאי לחלוטין בשיקוליו ובהחלטותיו, ללא שום מרות זולת מרות הדין.