הבוקר (שני) הוגש לנשיא המדינה יצחק הרצוג מדד הקרבה לתפוצות לשנת 2026, והנתונים מצביעים על מגמה ברורה ומרגשת של התחזקות הזהות היהודית בקרב אזרחי המדינה. על פי הנתונים שהציג מנכ"ל משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות, אבי כהן סקלי, 57% מהציבור מגדירים עצמם יהודים לפני ישראלים – עלייה חדה במיוחד לעומת 34% בלבד בשנה שעברה.

הרצוג בישיבת בני עקיבא: "לנהל את המחלוקת בכבוד"

בנוסף לכך, המדד חושף כי 87% מהישראלים מדווחים על גאווה בזהותם היהודית, ו-85% סבורים כי יהדות היא שייכות לעם בעל היסטוריה ושורשים משותפים. תפיסה זו התחזקה במיוחד בקרב הציבור החילוני והגיעה ל-82%. לצד הגאווה, הציבור מציב דרישות ברורות: 94% מהישראלים מצפים מיהודי התפוצות לפעול למען המדינה בזמן מלחמה, בעוד 66% רואים בהתבוללות איום משמעותי על העם היהודי.

מחובתנו להמשיך לטפח קשר עם יהדות התפוצות

במקביל לפרסום המדד במסגרת שבוע התפוצות, הממשלה נקטה צעדים מעשיים ואישרה שלוש החלטות בהיקף כולל של למעלה מ-100 מיליון שקלים שנועדו לחזק את הזהות היהודית ואת הקשר עם הקהילות בחו"ל. התוכניות כוללות קידום תוכניות חינוך, הכשרת מורים מהתפוצות במוסדות אקדמיים בארץ, וסנכרון של תוכניות החוויה בישראל.

נשיא המדינה יצחק הרצוג התייחס לנתונים המרתקים ואמר: "המדינה רואה בקשר עם יהדות התפוצות ברחבי העולם ערך מן המעלה הראשונה וחלק בלתי נפרד מזהותה הלאומית של המדינה. מחובתנו להמשיך לטפח קשר עמוק זה, לחזק את תחושת הערבות ההדדית בין חלקי העם היהודי, ולהנחיל לדורות הבאים את חשיבותו של החיבור בין מדינת ישראל לקהילות היהודיות ברחבי העולם".

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות, עמיחי שיקלי, הדגיש את החשיבות של הצעד הממשלתי: "במשך עשרות שנים יהודי התפוצות חיזקו את מדינת ישראל. היום תורנו לחזק אותם. לכן אנו מרחיבים את השקעתה של ממשלת ישראל בקהילות היהודיות בעולם, מתוך הבנה שההשקעה החשובה ביותר היא בחינוך יהודי – הבסיס לזהות, לערבות ההדדית ולעתידו של העם היהודי".

מנכ"ל המשרד, כהן סקלי, סיכם את הדברים והוסיף: "הדרך היחידה להבטיח את המשכיותו של העם היהודי לנצח היא באמצעות חינוך יהודי. אנו נעשה הכול כדי לחזק את החינוך ואת הזהות היהודית ברחבי התפוצות, במטרה להבטיח את קיומו של העם היהודי". עורכי המדד ציינו כי לצד חיזוק הזהות הלאומית נרשמה ירידה בתחושת האחריות שהאזרחים מייחסים למדינה כלפי התפוצות, במה שמסומן כתהליך של התכנסות זהותית והעדפת אזרחי המדינה בחלוקת המשאבים.