דוח התעסוקה החדש שפורסם בארצות הברית מספק לממשל ולכלכלנים הרבה חומר למחשבה, עם נתונים שמושכים לשני כיוונים מנוגדים. מצד אחד, המשק האמריקאי הצליח לייצר בנובמבר 64 אלף משרות חדשות – נתון שעקף את התחזיות הפסימיות שדיברו על כ-45 אלף בלבד. מצד שני, שיעור האבטלה הכללי טיפס ל-4.6%, הנתון הגבוה ביותר שנרשם מזה ארבע שנים.

הנתונים המורכבים לא נגמרים כאן. גם בגזרת השכר החדשות פושרות: השכר השעתי הממוצע עלה ב-0.1% בלבד, קצב איטי משמעותית מהתחזיות שציפו לעלייה של 0.3%. המשמעות היא שהאמריקאי הממוצע מרגיש את הצמיחה פחות בכיס.

"הבור" של אוקטובר

כדי להבין את התמונה המלאה, חייבים להסתכל אחורה. משרד העבודה האמריקאי שחרר באיחור גם את נתוני חודש אוקטובר, שפרסומם עוכב בגלל השבתת הממשל, והתמונה שם קודרת: מספר המשרות צנח ב-105 אלף בחודש אחד.

מאיפה הגיעה הנפילה? הסיבה העיקרית היא צמצומים אגרסיביים במגזר הממשלתי. מהלכי פיטורים עליהם הוכרז מוקדם יותר השנה נכנסו לתוקף, ומספר המשרות הממשלתיות נחתך ב-162 אלף. הנתון הזה מסביר חלק גדול מהחולשה הכללית בשוק.

לאן הולכת הריבית?

רונן מנחם, כלכלן השווקים הראשי של מזרחי-טפחות, עושה סדר במספרים ומסביר שלא מדובר במעידה חד פעמית. "בשלושת החודשים האחרונים נוספו לשוק העבודה של ארה"ב כ-60,000 משרות בלבד", מסביר מנחם. לדבריו, אם משווים את שבעת החודשים האחרונים לשנה שעברה, רואים צניחה דרמטית בקצב גיוס העובדים – ממוצע של 17 אלף משרות בחודש, לעומת 141 אלף בתקופה המקבילה אשתקד.

השורה התחתונה מעניינת בעיקר את מי שמחכה להורדת ריבית. החולשה בשוק העבודה וההתמתנות בעליית השכר עשויות לדרבן את הבנק המרכזי האמריקאי (הפד) להוריד שוב את הריבית כדי להניע את הכלכלה. עם זאת, מנחם מעריך שזה לא יקרה מיד: "הפד עשוי להוריד ריבית, אך עדיין לא בהודעה הקרובה".