הכנסת נמצאת בימים דרמטיים, כאשר שלמות הקואליציה עומדת למבחן מידי וישיר. לוח הזמנים המתוח נפתח עם התכנסותה של ועדת החוץ והביטחון לדיון דחוף בחוק הגיוס, בניסיון של ראש הממשלה בנימין נתניהו להפגין רצינות כלפי השותפות החרדיות. בהמשך יחלו ההצבעות הגורליות במליאה על שורה של חוקים לפיזור הכנסת ה-25, המאיימים להוביל את מדינת ישראל למערכת בחירות מוקדמת.
מאחורי הקלעים של הדיון בוועדת החוץ והביטחון, מודים גורמים פוליטיים כי החזרת חוק הגיוס לשולחן הוועדה על ידי יושב הראש, חבר הכנסת בועז ביסמוט, היא בעיקר מהמהלכים ההצהרתיים שנועדו להראות לחברי הכנסת החרדים כי הקואליציה מעוניינת לקדם את החוק. הם אומרים שאין צפי להתקדמות מהותית בהליך החקיקה, לא יתקיימו הצבעות ולא יבוצע מעבר על נוסח חדש, אלא מדובר בהנעה פורמלית בלבד של התהליך.
המסר החריף של יהדות התורה
ההערכה העדכנית במערכת הפוליטית היא שהמהלך של נתניהו וביסמוט לא ישכנע את חברי הכנסת החרדים לחזור בהם מהרצון להצביע בעד פיזור הכנסת. האירוע המהותי והמפתיע ביותר התרחש כאשר חברי הכנסת של יהדות התורה העבירו מסר ישיר ונוקב לראש הממשלה, לפיו הם מתכוונים להצביע במליאה לא רק בעד חוק פיזור הכנסת של הקואליציה, אלא גם בעד חוק פיזור הכנסת של האופוזיציה שהוגש על ידי סיעת כחול לבן.
הסיבה לצעד החרדי החריג היא החשש הממשי מכך שנתניהו ישלוט באופן בלעדי בלוח הזמנים של הליך החקיקה במידה ורק החוק הקואליציוני יעבור, באמצעות יושב ראש ועדת הכנסת חבר הכנסת אופיר כץ. נתניהו יוכל לקבוע מתי יתקיימו הדיונים ובכך למסמס את התהליך, בעוד שהעברת החוק של כחול לבן במקביל תאפשר לחרדים ולאופוזיציה להחזיק בפתיל קצר ובלתי תלוי. המסר החרדי לנתניהו ברור: "שים לב, אנחנו לא בכיס שלך, אנחנו נעביר גם את החוק של כחול לבן וזה יקשה עליך לשלוט בהליך החקיקה".
ניסיונות השכנוע שנתקלו במבוי סתום
במהלך כל השבוע האחרון ניסה ראש הממשלה בנימין נתניהו לגייס את הרוב הדרוש כדי להעביר את חוק הגיוס המקורי. הוא קיים שיחות אינטנסיביות עם חברי כנסת מתלבטים בקואליציה, ביניהם חבר הכנסת אלי דלל מהליכוד וחבר הכנסת משה סולומון מהציונות הדתית, והדגיש בפניהם כמה חשוב להעביר את החוק בעת הזו כדי לשמור על יציבות הממשלה אל מול האתגרים הביטחוניים והלאומיים העתידיים.
מנגד, ראש הממשלה ויתר מראש על ניסיונות השכנוע מול חברי כנסת שהצהירו באופן פומבי ונחרץ כי יצביעו נגד החוק, בהם חבר הכנסת דן אילוז, חברת הכנסת שרן השכל ויושב ראש ועדת החוץ והביטחון לשעבר יולי אדלשטיין. נכון לשעה זו, נראה כי נתניהו לא הגיע לפריצת דרך משמעותית ולא הצליח לגייס את הרוב הפרלמנטרי הדרוש לחוק הגיוס.
שעון החול הפוליטי מתחיל לרוץ
למרות הדרמה הגדולה, חשוב להדגיש כי גם אם החוקים לפיזור הכנסת יעברו במליאה, אין המשמעות היא שהכנסת מתפזרת באופן מיידי והולכים לבחירות. החוקים צפויים לעבור בקריאה טרומית בלבד, ולאחר מכן הם יועברו לדיון בוועדת הכנסת. שם, לראש הממשלה נתניהו תהיה אפשרות טקטית למשוך את הזמן למשך כשבועיים נוספים – פרק זמן שיעניק לו מרחב נשימה קריטי בניסיון להגיע לפשרה מוסכמת, להעביר את חוק הגיוס או למצוא פתרון יצירתי אחר שיספק את הסיעות החרדיות וימנע את הקדמת הבחירות.
המשבר הפוליטי הנוכחי יושב על סוגיית השוויון בנטל וחוק גיוס בני הישיבות, כאשר מזה חודשים ארוכים שהסיעות החרדיות מבהירות כי ללא הסדרה חוקית של מעמד תלמידי הישיבות והבטחת תקציבי מוסדות התורה, אין להן אינטרס פוליטי בהמשך קיומה של הממשלה. כרגע, מאחורי הקלעים כבר מתנהל קרב עיקש על תאריך יום הבוחר, כאשר כל צד מנסה למקסם את סיכוייו בקלפי: יהדות התורה דורשת שהבחירות יתקיימו ב-1 בספטמבר, מנגד ש"ס מכוונת לתאריך ה-15 בספטמבר, וראש הממשלה נתניהו שואף לקיים את הבחירות רק במהלך חודש אוקטובר.
