המשק הישראלי מפגין חוסן אדיר ומציג נתוני צמיחה מרשימים של 2.9% בשנת 2025, לצד התחזקות של השקל וירידה משמעותית בפרמיית הסיכון של המדינה. בזמן שאזרחי ישראל התרגלו בשנה החולפת לשהייה ממושכת במרחבים המוגנים וללחימה רב-זירתית מתמשכת, הכלכלה שלנו מוכיחה עוצמה פנומנלית פעם אחר פעם. במקביל לחוסן הלאומי, במגדלי הבנקים בתל אביב רשמו רווחיות אדירה ויציבות יוצאת דופן, שהפכה את המערכת הבנקאית למרוויחה הגדולה של התקופה האחרונה.
לפי "סקירת מערכת הבנקאות לשנת 2025" שמפרסם בנק ישראל, המאזן המצרפי של הבנקים צמח ב-9.8% והגיע להיקף דמיוני של כ-2,970 מיליארד שקל. את הצמיחה הוביל תיק האשראי לציבור שזינק ב-12.2%, לצד צמיחה מרשימה של 7.4% בשוק המשכנתאות, מה שהוביל לזינוק של כ-60% במדד ת"א בנקים בבורסה. השילוב של ריביות גבוהות וצעדי התייעלות הניבו רווחי שיא, ולכן החליט המפקח על הבנקים לצאת למתקפה חזיתית להסרת חסמי תחרות. המפקח הבהיר במכתב פומבי נוקב כי רווחיות גבוהה שאינה מתורגמת להגברת התחרות ולהוגנות עלולה לחזור אל הבנקים כבומרנג בדמות חקיקה פופוליסטית.
מהפכת התחרות והסרת החסמים
במשך עשרות שנים נשלט השוק על ידי מספר מצומצם של בנקים מסורתיים, אך כעת בנק ישראל מסמן קו ברור לפיו הדרך היחידה להוריד מחירים לצרכן היא פתיחת השוק לתחרות אגרסיבית. בדוח נכתב במפורש: "כדי להתמודד עם אתגרים אלו יש צורך להמשיך ולחזק את מנגנוני השוק וליצור צעדים תשתיתיים". כחלק מכך, נחשף מהלך חקיקה דרמטי – החוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות, התשפ"ו-2026. החוק החדש מסיר חסם היסטורי ומאפשר לגופים מוסדיים, כמו חברות ביטוח ובתי השקעות, להחזיק בבנקים חדשים בעלי היקף פעילות מוגבל, לגייס פיקדונות בריבית אטרקטיבית ולהציע אשראי זול בהרבה למשקי בית ועסקים קטנים.
אחרי קרוב ל-40 שנה שבהן לא קם בנק חדש בישראל, הפיקוח על הבנקים קוצר את פירות הרפורמות המבניות, כאשר הבנקים הדיגיטליים החדשים הולכים ותופסים נתח שוק ומאלצים את המערכת כולה להגיב. בנק ישראל העניק להם הגנות מיוחדות, הקלות בהליכי הרישוי ורגולציה פרופורציונלית, כדי שבנק קטן או חדש לא יידרש למערכות דיווח מפלצתיות ויקרות. בדוח נכתב כי "הפיקוח על הבנקים יזם צעדים משלימים להסרת חסמי כניסה מבניים ורגולטוריים. צעדים אלו, לצד כניסתם של השחקנים החדשים, צפויים להגביר את התחרות בשוק האשראי והפיקדונות למשקי הבית ולעסקים קטנים". עם זאת, המפקח מציב קו אדום ברור ולא מתפשר: "כל גוף שמקבל פיקדונות מהציבור ומשתמש בהם להעמדת אשראי הוא בנק אשר מחויב ברישיון בנקאי ובפיקוח יציבותי של הפיקוח על הבנקים, בהתאם לתקנים המקובלים. זאת מתוך התפיסה כי הגנה על כספי המפקידים היא תנאי הכרחי להצלחת המהלך."
עוברים בנק בקליק אחד
צעד משמעותי נוסף להסרת חסמים הוא האצת פרויקט "בנקאות פתוחה" ומעבר פשוט בין בנקים בקליק אחד, במטרה להפוך את המידע הפיננסי לשייך ללקוח ולא לבנק שלו. באמצעות אפליקציות פיננסיות וטכנולוגיות מתקדמות, הלקוח יוכל לקבל הצעות מתחרות על המשכנתא או הפיקדון שלו מגופים שונים בזמן אמת, מה שיגביר את כוח המיקוח של האזרח בצורה חסרת תקדים.
לצד היתרונות הטכנולוגיים, הדוח מדגיש כי זירת הקרב המדאיגה ביותר עוברת למרחב הדיגיטלי, עם עלייה דרמטית ברמת התחכום של מתקפות הסייבר, בייחוד כאלו המבוססות על הנדסה חברתית ושימוש בכלי בינה מלאכותית (AI). הפיקוח אף שיגר מכתב היערכות מיוחד לבנקים בדבר סיכוני סייבר עתידיים הנובעים מיכולות של מחשוב קוונטי – טכנולוגיה שבטווח הבינוני והארוך עלולה לפצח את אמצעי ההצפנה הבנקאיים המקובלים כיום. במקביל, הפיקוח סימן כיעד מרכזי את המלחמה בהונאות פיננסיות נגד אוכלוסיות מוחלשות. כעת, אחרי הרפורמות להסרת חסמי הכניסה וחוק התחרות של 2026, חובת ההוכחה היא על השחקנים החדשים להוכיח שהסרת החסמים תתורגם לירידת מחירים אמיתית בכיס של כולנו.
