שנה חלפה מאז חיסולו של מוחמד סינוואר ובמערכת הביטחון הישראלית כבר לא מתייחסים אליו רק כאל עוד מפקד בכיר שחוסל במהלך המלחמה, אלא כאחד האדריכלים המרכזיים של ארגון הטרור חמאס. האיש שפעל במשך שנים הרחק מהמצלמות, כמעט ללא תיעוד פומבי, הצליח לעצב מחדש את תפיסת הלחימה של הארגון, מלחימה בצורת גרילה מקומית לארגון צבאי תת קרקעי.
בזמן שאחיו יחיא סינוואר הפך לסמל הפוליטי והציבורי של חמאס, מוחמד פעל במקום שבו הארגון הרגיש הכי חזק- מתחת לאדמה. בתוך רשת המנהרות, בחדרי הפיקוד של הארגון, הוא בנה במשך שני עשורים את מה שבישראל מכנים כיום מכונת ההישרדות של חמאס- התת קרקע. החיסול שלו, לפני שנה, סימל מבחינת ישראל לא רק את הפגיעה במנהיג חמאס, אלא ניסיון לפרק תפיסת הפעלה שלמה.
מוחמד סינוואר נולד בשנת 1975 במחנה הפליטים חאן יונס, לתוך מציאות שעיצבה דור שלם של פעילי חמאס. אחיו הגדול, יחיא, כבר היה עמוק בתוך הנהגת הארגון וממקימי הזרוע הצבאית, מוחמד גדל למעשה בתוך העולם של חמאס. אלא שבניגוד ליחיא, הוא כמעט שלא חיפש חשיפה. לאורך השנים הפך לדמות כמעט מיתולוגית במערכת הביטחון, אדם שמעט מאוד ידוע עליו, כמעט שלא היו תמונות עדכניות שלו ושאפילו בתוך עזה פעל בצורה חשאית וקיצונית במיוחד. בכירים לשעבר בשב"כ תיארו אותו כ"איש צללים".
לפי פרסומים לאורך השנים, ישראל ניסתה לחסלו שוב ושוב, אך הוא הצליח להיעלם. באחת התקופות אף היו דיווחים ברצועה כי נהרג, במערכת הביטחון העריכו בדיעבד שהדיווחים הופצו כדי ליצור מצג שווא ולהוריד ממנו לחץ מודיעיני. במשך תקופות ארוכות הוא כמעט שלא נראה מעל הקרקע. דווקא החשאיות הזאת הפכה אותו לאחת הדמויות המשפיעות ביותר בחמאס.
חטיפת גלעד שליט סללה את דרכו ללב הנהגת ארגון הטרור
אם יש אירוע אחד שהקפיץ את מוחמד סינוואר ללב הנהגת הזרוע הצבאית, זה חטיפת גלעד שליט בשנת 2006. סינוואר היה בין המתכננים המרכזיים של המבצע. אבל התרומה המשמעותית ביותר שלו לא הייתה רק עצם החטיפה, אלא ניהול השבי. בעקבות המבצע הקים חמאס את "יחידת הצללים", יחידה חשאית שנועדה להסתיר חטופים ישראלים, למנוע ניסיונות חילוץ ולנהל מעטפת אבטחה ובידוד מוחלטת. בישראל מבינים כיום שהמודל שנבנה סביב שליט הפך לתשתית המרכזית של מערך החטופים גם במלחמה הנוכחית. שיטות ההסתרה, הבידוד, החלוקה לתאים קטנים והשימוש במנהרות – כל אלה נבנו לאורך השנים תחת ההיגיון המבצעי שסינוואר עיצב.
במערכת הביטחון מייחסים למוחמד סינוואר תפקיד מרכזי במיוחד בבניית פרויקט המנהור של חמאס. עוד בתחילת שנות ה-2000 הוא זיהה שלחמאס אין יכולת להתמודד עם ישראל בעימות קלאסי, ולכן הדרך היחידה לשרוד היא להפוך את הלחימה לתת קרקעית. הוא היה בין הדוחפים המרכזיים להקמת מערך מנהרות ששימש לא רק להברחות או פיגועים, אלא גם כמערכת שליטה מלאה: מגורים, מפקדות, מחסני אמל"ח, חדרי תקשורת, תנועה בין גזרות והחזקת חטופים. סינוואר לקח את חמאס מתפיסת גרילה מקומית לתפיסת מדינה תת קרקעית. גם אחרי חודשים ארוכים של תמרון ותקיפות ישראליות, במערכת הביטחון הודו כי חלקים נרחבים מהמערך שבנה המשיכו לאפשר לחמאס לתפקד, להתארגן מחדש ולהפעיל כוח.
לאורך שנים מוחמד סינוואר נתפס כאיש אמון של מוחמד דף, מפקד שמעדיף מבצעים על פוליטיקה. אבל אחרי הפגיעה הקשה בצמרת הזרוע הצבאית במהלך המלחמה, הוא הפך בפועל לדמות הצבאית החזקה ביותר ברצועה. סינוואר היה מעורב באופן ישיר בתכנון מתקפת 7 באוקטובר ובניהול הלחימה לאחר מכן. בישראל תיארו אותו כאחד ממנועי הכוח המרכזיים של הארגון. הוא היה אחראי על שיקום הכוחות, גיוס פעילים חדשים וניסיון לשמר את שליטת חמאס גם תחת לחץ צבאי.
מוחמד סינוואר פעל גם נגד האוכלוסייה העזתית
לצד הלחימה מול ישראל, הוא פעל גם פנימה נגד האוכלוסייה העזתית. לפי פרסומים שונים, סינוואר היה מעורב בהפעלת מנגנוני דיכוי נגד מתנגדי חמאס, שליטה על חלוקת סיוע הומניטרי והפעלת יחידות אכיפה אלימות נגד חשודים בשיתוף פעולה עם ישראל. במהלך המלחמה פעל חמאס, על מנת לשמר את כוחו באמצעות השתלטות על משאבים אזרחיים, הפעלת מנגנוני פחד והצגת מפגני כוח פומביים גם תחת הלחימה המתמשכת.
חיסולו של סינוואר בוצע לאחר מאמץ מודיעיני ממושך, בתקיפה על מתחם תת קרקעי שבו הסתתר בחאן יונס. לאחר מכן בוצעו פעולות לאימות מותו, עד שאותרה גופתו בתוואי תת־קרקעי ברצועה. בישראל ראו בחיסולו הישג מבצעי משמעותי במיוחד- לא רק בגלל מעמדו, אלא משום שסינוואר ייצג את דור המפקדים שהצליח להחזיק את חמאס חי ומתפקד גם תחת הלחץ הצבאי הכבד ביותר שחווה הארגון.
אלא שגם שנה לאחר החיסול, בישראל מבינים שחיסולו לא מחק את התשתית שבנה. רשתות המנהרות, שיטות הפעולה, מנגנוני ההסתרה והחשיבה המבצעית שהוביל ממשיכים להשפיע על חמאס גם היום. בסופו של דבר, מוחמד סינוואר לא היה רק עוד מפקד טרור בכיר.
