הבוקר (ראשון) הכה גל תדהמה במערכת הפוליטית, כאשר שר הפנים משה ארבל הודיע רשמית על פרישתו מהכנסת. הצעד המפתיע מגיע לאחר פעילות אינטנסיבית של ארבל בשורות תנועת ש"ס מאז שנת 2019, ומסיים פרק משמעותי בהנהגת המשרד שחולל לא מעט כותרות וסערות בשנים האחרונות.
ארבל נחשב לאורך דרכו הציבורית לדמות מורכבת ופעלתנית במיוחד. מחד, הוא זכור כמי שניצל את חסינותו הפרלמנטרית כדי להכניס חומרי בניין למאחז אביתר, ואף הוביל את מבצע "מרתון דרכון" המוצלח שהביא להנפקת למעלה מ-400,000 דרכונים. מאידך, תקופת כהונתו במשרד הפנים לוותה בביקורת רבה מצד חוגי ימין מובהקים בגלל שורה של החלטות שנויות במחלוקת.
המלחמה על השפה: השלט הפרוגרסיבי
אחד העימותים הבולטים שניהל ארבל היה מול יו"ר מפלגת נעם, חבר הכנסת אבי מעוז. מעוז פנה לשר הפנים במחאה על שלט שהוצב בלשכה בעמק יזרעאל, ועליו נכתב בפונט רב-מגדרי "ברוכים הבאים/ברוכות הבאות", צעד שמעוז הגדיר כ"שיבוש חמור של לשון הקודש" ודרוש לדעת מי אישר את הצבתו.
תשובתו של ארבל שיקפה קו ישיר ומנוכר לערכי השפה המסורתיים. במכתב התשובה הרשמי ששלח למעוז, כתב שר הפנים: "משרד הפנים בראשותי מרובה אתגרים ומשימות הנוגעות בחיי אזרחי ישראל כולם. אני לא מתכוון להתעסק בעיצובים גרפיים של שלטים כל תקופת כהונתי כשר הפנים. מכבד מאוד את עמידתך על נושא זה, אך הוא אינו על שולחן העבודה שלי ולו לנוכח המשימות הדחופות יותר המונחות על שולחן זה".
קריצה לשמאל: השר שדרש פועלים עזתים במלחמה
יותר מזה, ארבל עורר תרעומת מוגברת בימין כאשר בחר להשתתף בכנס של ארגון השמאל הקיצוני גבעת חביבה שעסק בנושא "חברה משותפת". במהלך הנאום שנשא בכנס, לצד חברי כנסת מהשמאל ואיימן עודה, יצא השר נגד מדיניות הממשלה בזמן מלחמת חרבות ברזל וקרא לאפשר הכנסת פועלים ערבים מעזה ומיהודה ושומרון לתוך תחומי ישראל.
בנאומו בכנס תקף ארבל את המדיניות ואמר: "החלטות של אי שוויון ושלילת אזרחות של ערביי ישראל מרסקות את מרקם החיים המשותפים במדינה, פוגעות בכבודם ובזכותם החוקתית היהודית לשוווין של אזרחים". הוא הוסיף וטען כי "עמדתי הידועה והברורה גם ביחס לכניסתם של פועלים פלסטינים לעבודה בישראל נאמרה גם בפומבי וגם לראש הממשלה. צריכים לאפשר לאנשים חיים פרנסה ותקווה, חייבים לעשות את זה ויפה שעה אחת קודם".
אזרחות ישראלית בחסות בג"ץ: מאות עזתים נכנסים לארץ
צל כבד נוסף שליווה את כהונתו של שר הפנים היוצא נוגע לאזרוחם של קרוב ל-200 ערבים מעזה במהלך ימי המלחמה. בלחיצה קדחתנית של ארגוני שמאל קיצוני כמו 'גישה' ו'המוקד להגנת הפרט' הממומנים במיליונים על ידי ממשלות זרות, ובעזרת פסיקות בג"ץ, התאפשרה כניסתם של נשים וילדים עזתים שגדלו והתחנכו תחת שלטון חמאס.
רשות האוכלוסין וההגירה, הכפופה לארבל, שיתפה פעולה עם המנגנון המשפטי הזה ואף קיימה בדיקות גנטיות קבועות במעבר כרם שלום במטרה לקבוע זיקה של ילדים ולהקל על קליטתם המהירה של העזתים במערכת הרווחה הישראלית.
מכתבים שסותרים את ההכחשות: העימות הגדול מול בן גביר
באירוע אחר, ספג ארבל אש חזקה גם מצד שותפיו לקואליציה בגין סירובו לכאורה לפעול לגירוש משפחות מחבלים תומכי טרור. אחרי הפרסום בערוץ 14, לפיהם המשטרה ביקשה לגרש שישה מחבלים שהביעו תמיכה בטרור ושר הפנים סרב, מיהר ארבל להכחיש את הדיווחים בכל תוקף וטען כי לא הייתה שום פנייה מהמשטרה.
לדבריהם של אנשי לשכת השר, "שר הפנים פועל ליישום מלא של הוראות חוק גירוש משפחות מחבלים וכן כבר ביטל תושבות של מספר מחבלים נתעבים". אלא שבהמשך נחשף מכתב רשמי ששלח השר לשעבר איתמר בן גביר לארבל, ובו דרישה חד-משמעית להפעלת החוק וגירוש שלושה מחבלים שהביעו תמיכה בטרור.
במכתב שנחשף דרש בן גביר מארבל לפעול לגירושם המיידי ואמר: "בנסיבות דחופות אלה, אני פונה אליך ומבקש כי תפעיל את סמכותך מכוח החוק ותפעל לגירושם המיידי. משטרת ישראל ערוכה ומוכנה לסייע בגירושם מיד עם קבלת החלטתך, בהתאם לסעיף 4 לחוק". חשיפת המסמך עוררה סימני שאלה קשים ביותר.
הודעת הפרישה הדרמטית של משה ארבל חותמת פרק סוער ומורכב במיוחד במשרד הפנים. כעת, כשהמערכת הפוליטית מחשבת מסלול מחדש, נותר רק לקוות כי מי שיקבל לידיו את המפתחות למשרד הרגיש ידע להוביל קו יהודי ולאומי ברור, נטול פשרות.
